ג'ויס אופספרינג / קור |
טיפות טיפות,
שנראות כמו אדוות מדהימות על אגם זכוכית.
לכל אחת זמן משל עצמה
להתנפץ
ולהמרח,
לבכות לכל האורך
ואז להיטמע בתוך עוד
גשם שנשפך על שמשת המכונית,
שכעת כבר מטושטשת וגבשושית.
המגבים מנסים להסית
הצידה את וילונות המים
ומותירים אחריהם מריחות.
מצידה הפנימי
של השמשה
טל צונן וזעיר
יוצר שכבת קרירות,
ובאצבע חצי קפואה שחורטת דרכה בין הטללים
כותבת שוב על חום שקפא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|