[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אנשים תמיד שואלים אותי - "היי, אתה עם השיער, מה אתה הכי
שונא?" מה לעשות, שאלה נפוצה...
אלה שמכירים אותי חושבים שהם יודעים. "בננה." הם יגידו,
"עגבניות!" הם יצעקו. האמת? הייתה תקופה שחשבתי ככה, לא סתם
קראנו ללהקה "בננה ספליט והעגבניות" (ז"ל). אבל לא. "במבה",
"משינה", "קיווי", הכל באמת נכון, אבל לא מספיק, לא בשבילי.
חוץ מקיווי, אבל זה רק בגלל האלרגיה, שהביאה אותי לחמישה ימי
אשפוז. אבל לא, צריך משהו יותר רציני, בעל נוכחות, בכדי שבאמת
אתעב אותו.

לקח לי הרבה זמן להתוודות, אבל אני חושב שאני סוף סוף בשל לכך.
אין שום טעם להמשיך ולהסתתר מפני האמת, שכל כך רוצה כבר לפרוץ
החוצה.

זהו מידע ששמרתי בתוכי זמן רב, מידע שאני הולך להוציא בפעם
הראשונה.

מה הם עושים בעצם, הדברים האלה? האמת, שום דבר.
הם לא אכילים. חבר שלי קיבל הרעלת קיבה פעם, רק בגלל שהוא ניסה
- מאד לא מומלץ.
אי אפשר להשתמש בהם לבנייה, הם לא חזקים מספיק, הם לא יציבים,
והם שבירים מאד.
הם מסוכנים לציבור. חבר שלי החליק לפני שנתיים על אחד, וכתוצאה
מכך הוא שבר את האגן.

הם פשוט יושבים שם בחוסר מעש, כמו אמריקאי ממוצע ביום חופש,
ואמריקאים ממוצעים זה פיכסה.

הדבר היחיד שאפשר לעשות איתם זה לזרוק אותם על אחרים - תאמינו
לי, חוויתי את זה על בשרי. הייתי חוזר הביתה מהגן עם כתמי דם
וחתיכות שלהם בחולצה, רק בגלל שילדים אחרים זרקו אותם עלי.

וכמובן, אני לא בן אדם שמעודד אלימות. אין לי שום דבר נגד
אלימות, אבל אני לא מתכוון ללבוש בגדים צמודים, להרים פומפונים
ולפצוח בשירי מוראל בעד האלימות.

אני רק השליח, אני רק פה בכדי להעביר את המידע לקהל הרחב.
שתקתי זמן רב מדי, וזהו הזמן שלי לפעול, לנסות למנוע את השלב
הבא, שבעיניי, לפחות כרגע, הוא פשוט בלתי נמנע.

אז יום אחד, כשתראו חייל ישראלי שנהרג בגלל שילד פלסטיני זרק
עליו אצטרובל, תזכרו מי הזהיר אתכם, תזכרו שניתן היה למנוע את
האסון. תזכרו שהחייל הזה, שהוא בסך הכל עוד קורבן ברשימת נפגעי
האצטרובלים, מת לשווא. מת, רק בגלל שאנחנו לא עשינו כלום.

מוגש כחומר למחשבה מטעם אח"א - האגודה לחיסול האצטרובלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
(שידור חי מגביע
דיוויס, ערוץ
1)

שדרן א': הממ,
רק שתדע, הראל
לוי פה לידינו,
אתה יכול לשאול
אותו משהו אם
אתה רוצה.
שדרן ב': תודה
לך.
(פאוזה)
שדרן ב': שלום
לך הראל לוי, מה
שלומך?
הראל לוי: טוב,
תודה.
שדרן ב': הנה,
שאלתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/03 19:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי מלמד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה