רציתי רק לשתף אתכם במשהו שקיבלתי, זה אי מייל מהאקס ששלי,
האקס שלי שמי שקורא את התגובות ליצירות שלי מכיר בתור "סער
מאזיר", אחרי שביקשתי ממנו כמה פעמים שיעזוב אותי במנוחה כי
אני מנסה לשכוח אותו וכל מכתב שלו מזכיר לי מחדש מה זרקתי, הוא
שולח לי את המכתב הבא:
"את לא מבינה כלום! את לא מבינה עיקרון! את לא מבינה את
הנקודה! נטע ,את ממש לא מבינה את מה שאני אומר וכל הזמן "אתה
טוחן מים אתה טוחן מים" זה ממש חכם לומר את יודעת... וזה ממש
חכם גם לשקר ולומר שיש לך מחברת מלאה סיפורים בבית ויש מעטים
שאת מפרסמת ,כי נטע שנינו יודעים שזה לא נכון ומתי הספקת לכתוב
את כל הסיפורים האלה? ומי ביקש שתסלחי לי? את באמת חושבת שזה
יושב על המצפון? את לא מבינה שכבר לא אכפת לי? שאת הבן אדם
היחיד בעולם שממש כבר לא אכפת לי ממנו? וששוב התקשרת אותו יום
חשבתי "למה היא שוב התקשרה?" כי ממש אין לי כוח לזה כבר!
וייסורי מצפון??? באמת! את באמת חושבת ככה? אז את ממש תמימה מה
אני אגיד לך
ותראי נטע... אני ממש חשבתי שקיבלת את זה שאני כבר לא חלק
מהחיים שלך כי נטע... למה התקשרת אותו יום? רק רצית לדעת משהו
נכון...? תירוץ נטע... אני קצת יותר חכם ממה שאת חושבת כנראה
וטוב שאת חושבת שהחיים יפים... כי הם באמת כאלה
ולא נמאס לך מ"היה לי יום טוב ואני מקווה שגם לך, באמת..." כי
את יודעת שזה לא ככה.... את יודעת את זה  ואחרי כל מכתב אפשר
להציב את ידו של האחר על העליונה, אז קחי את החיים שלך,
תהני מהם.
ואל תשלחי לי עוד מכתבים... כי ממש ממש נגמר לי הכוח לזה...
ואם בא לך להגיב ולשלוח עוד מכתב... תשלחי אני אדאג למחוק אותו
ולא להגיב עליו כי כבא אני לא שייך לזה... תמצאי לעצמך מישהו
אחר לנהל עליו דיון עם עצמך
ובלי טון מתנשא ובלי סיום מפוצץ ובלי עוקצניות במכתבים ובלי
ציניות מיותרת
תצאי לי מהחיים! כי נמאס לי
נגמר... נגמרה שנה שהייתה כל כך טובה! אז אני גומר אותה ודואג
שלא תהיי בשנה הבאה גם בשביל לעצבן
ניר"
ואני שואלת אתכם, קוראים יקרים, מה קרה לקלישאה המוכרת "הייתי
רוצה שנישאר ידידים"....