|
קראתי שיר
בקול
רם.
צמרות השתפלו
העולם התפרקד
התקפד
ונדם.
קראתי שיר
והכל
נעלם.
הבריות פיללו
הרקיע רקע
ונבקע
ונרעם.
קראתי שיר
לא טיפש
לא חכם.
ההרים טולטלו
בחימה נואשה
מחרישה
את כולם.
קראתי שיר
הלב נעצם
ככה סתם.
מן הסתם
קראתי שיר
מאד
מאד
מסוים. |
|
|
אחד אמר לי,
"אנחנו נשמח
לראות אותך".
אמרתי לו, "גם
אני אשמח לראות
את התולעים
שלך". וזה לא
היה רמז מיני
בכלל, למרות מה
שהוא חשב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.