ארבל הכרמלי / לא לשווא חיכית |
אני בטוח שאגיע
אפילו לבשתי מחלצותיי לכבודך
לאחר שפטמתי נקבוביות עורי בבושם שלטעמך.
כבר ימים שמאשת חיקי התנזרתי
וצברתי את כל אוני למענך,
התשוקה כבר קודחת במוחי
דמותך כמו היתה חזיוני.
אבקשך, אהובתי,
שבקצת סבלנות תיאזרי,
הרי את יודעת מה מצבי,
אבל אל לך כי תחששי;
יודעת כי אדון אני לנפשי
ורק אליך מסור לבי
אשר מצווה עלי
את אהבתי אלייך.
12/07/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|