נמאס לי לעצום את עיניי
ולדמיין אותך מול פניי,
אני מרגיש כה נפחד להיות לבד,
לא בטוח איפה אהיה, קרוב להגשמת החלום,
אנו צריכים להיות ביחד ולא להיפרד לשלום,
עכשיו אני מתפלל לאלוהים שבשמיים,
ששוב אוכל להסתכל לך לתוך העיניים.
אני אצליח, אני יודע שכן,
אני אצליח, כל זה ייתכן,
אני אצליח, אצליח להושיט יד,
לעבר החשיבה שלא אהיה לבד.
זה לא חלום של איש בודד,
זה פשוט אותי כל כך מעודד,
לחשוב שבחיי אלה יש מישהו לאהוב,
ואני מסרב לחזור לאותה התחושה,
שלעולם אתהלך עם אותה הרגשה,
ותמיד ארגיש כאילו עומד על גבעה,
בראש זקוף אומר כי את טועה,
יש לנו משהו טוב את לא רואה,
לא צריך לחיות כאילו בתוך בועה.
אני אצליח, אני יודע שכן,
אני אצליח, כל זה ייתכן,
אני אצליח, אצליח להושיט יד,
לעבר החשיבה שלא אהיה לבד.
כי את יודעת מה אהבה זו לי עושה
ואת יודעת כי כאשר נצא אל המסע,
נביט אחד על השני בחוסר ידיעה.
ואיך אני אוהב שאותי את מרגיעה,
אני מתגעגע אליך נורא וכל הזמן מתכנן,
כאשר אראה אותך, אתקרב ואת מילות האהבה לך אשנן.
אני אצליח להפוך את העולם למקום טוב לי ולך,
אנחנו נצליח כי אני אוהב אותך. |