עברת יותר ממני
וחייך אכן קשים
יש בך מכל הטוב שבעולם
דברים שונים ומגוונים

מדוע מגיע לך, את האמיצה והנהדרת,
לעבור חיים של זבל
ואני עוד אחת מהאלו
שיושבת בבית עם כל המשפחה
ושמחה
ושרה שירי חגים
ועוזרת עם האחים הקטנים

אך איפה אחייך, הורייך, איפה הם?
מדוע הם לא עוזרים?

מגיע לך יותר, אני עכשיו בטוחה בזאת
מדוע צריך להיות לך דוקר ומעיק
מדוע את חיה בעולם זה
של פנטזיות על משהו לא מובהק וברור
רוצה להעביר לך את האהבה שלי אלייך
אך את מתרחקת

רוצה להוביל אותך לארץ קסומה שתהיה רק לשתינו
על המדרכה יהיו מפוזרים חיבוקים
על הקירות נשיקות
על העצים ממתקים
והציפורים מזמרות כל היום
שירי ילדים...

אך איפה אחייך, הורייך, איפה הם?
מדוע הם לא עוזרים?

בהזיותייך, מקווה אני שגם אני שם
מחבקת ועוזרת
רוצה לתת לך את כול כולי
לא, לא מבחינה מינית (אם כי, גם זה אפשרי)
אלא מבחינה חברית ואהובה
אני אוהבת אותך עד כאב
כואב שאת רחוקה
אהובה
רחוקה

"מה זה? כבר אין מוניות בעולם הזה?!?!"