|
מילה אחת אכתוב בספרי
מילת גחל בוער בעפרי
שיבוא היום ואראה שוב אור
כי הזריחה אפורה והבוקר שחור
ואם יום אחד יבוא אלי
ויקח הרחק את כל דאגותי
אז אהיה שמח לפחות בינתיים
כי אני יודע שהכל בידי שמים
אך האם באמת כך הדבר?
האם יש עוד מקום בעולמנו הצר?
כי נוכחתי לגלות שאין מקום
ואיני יכול לנוח בשקט גם היום
כל עוד השקיעה אפורה והבוקר שחור
אין דרך ללכת ולא דרך לחזור
כי זה נכתב בספרים ונכתב במגילות
שאין מענה, כי אין מקום לתפילות
אין איש השומע
ואין אחד שיושיע
חיים ריקים מתוכן
אין טעם לאמונה, הלא כן? |
|
|
שלום, אני ילד
בן 130 ויש לי
שאלה. הכלב שלי
נמשך מינית לכלב
השני שלי. מה
לעשות?
שמואל
איציקוביץ' כותב
למדור "על בנים
ועל בנות". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.