ג מ / פרודים |
כל העולם ליטפתי,
אמרה הרוח,
אבל רק בידך השלווה
נחתי.
את כל העולם הארתי,
אמרה החמה,
ורק הרואות בארובותייך
ממני גזלו נוגתי
נושא אני בעול כל הקיים
אמרה הארץ
אך חן הילכותייך
אשבע לנצח להרים
וביחד אמרו כולם
אנא אל תבכי,
והפכה הרוח לסערה
אשר הביאה עמה עננים
ונחבאה השמש מאחורי העבים
והתלבשה הארץ בערפל
מפני גשם בכיים של הפרודים.
וכאילו שדבר מה קרה
פתחה העלמה פיה
ואמרה:
בוכה אני כי עזבני אהובי
עזב אותי, נטש גופי,
ריתק עצמו מנשמתי
עשה פניו נוכרי
הלך. בלי תשובה לשאלתי
מה הסיבה. האם זה בגללי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|