דמויות:
1.כרמי
2 שני צעירים אלימים/שני אנשי שב"כ
3.זונה
4.הומו א'
5.ליאור
6.בחורה א'
7.דודה
8.יגאל
9.בחורה ב'
10.שלושה קוקסינלים
כיכר אתרים - יום חמישי בין ערביים
זונה :הי בחור!
כרמי: מי אני?
זונה: אתה אתה...מאיפה צנחת?
כרמי: מכרכור
זונה: איפה זה, זה בארץ?
כרמי: זה ליד 'מחנה 80'
זונה: אני מכירה רק מחנה 48 ,אבו כביר..אז באת
לתל אביב לעשות חיים.
כרמי :אני מתגייס ביום ראשון אז חשבתי קצת ..לפני
את יודעת.
זונה :רוצה להיות טרומפלדור,הא?!
כרמי: אני,סתם כמו כולם.
זונה: כולם כמו כולם. אז בא לך?
כרמי (מהסס) אני מחפש אהבה אמיתית.
זונה: מותק,אני הדבר הכי אמיתי בעיר הזאת.
כרמי: עוד מעט מגיע הערב
זונה: עוד מעט מגיע הסוף,אז ילד..תיזהר .
כרמי: זה בסדר,אנ'לא בטוח שאהיה קרבי..יש לי חשד
לפלטפוס.
זונה: התכוונתי תיזהר מתל אביב..יאללה,יש לי קליינט
אני מתחפפת.
(מאחור נראית צללית של חרדי והזונה ניגשת אליו
ובחושך מבליחה דמותם בעת האקט)
זוג הומואים נכנס לבמה
הומו א': ראית אתמול את הפעולה בלבנון?
הומו ב': מה קרה שנעשית לי פוליטית פתאום..לבנון,פעולות?
הומו א': סתם נו,במקרה ראיתי חדשות אתמול,איך שמורידים את
הפצועים מהמסוק,
והיה שם חייל חתיך עם כל החבילה בחוץ.
הומו ב': את זוכרת שהיה לי את החייל מגולני (מבחינים בכרמי)
הומו א': שלום לך,מה בחור כמוך עושה במקום כזה?
כרמי: סתם יושב
הומו ב: סתם יושב?!
כרמי: למה, אסור?
הומו א': אתה מתל אביב?
כרמי : לא
הומו ב': (מתלחש עם הומו א') אני לוקחת אותו,שבוע שעבר את לקחת
את ההולנדי...
הומו א': (פונה לכרמי) אז מה בא לך לעשות?
כרמי :סתם לשבת מול הים.
הומו ב': אפשר להצטרף? (יושב)
הומו א': אני חייב לרוץ (כאילו הולך ומציץ מהצד)
הומו ב': נעים מאוד אני ליאור.
כרמי: אני כרמי.
ליאור: (מוציא ג'וינט ) רוצה לעשן?
(נשמעות קריאות " מוות לערבים - מוות להומואים" )
ליאור : בוא נזוז מפה ,לא בא לי לחטוף מכות,אתה בא? (יוצאים)
הקריאות האלימות מתחזקות:
" מוות לערבים - מוות להומואים - מוות לזונות
נכנסים שני צעירים משולהבים ומפוצצת את הומו א' במכות.
הוא נותר שרוע ...הזונה חוזרת ושרה לו שיר )
הזונה שרה שיר
ילד מתוק שלי הסוף מתקרב
ילד מתוק שלי, לך זה כואב וגם לנו
ילד מתוק שלי, אותך זה הורג ואותנו משאיר בחיים.
ילד מתוק שלי, קרוב לאדמה
ילד טיפש ודפוק,נו אז מה
צא למלחמה,צא למלחמה
צא וראה שאין כבר על מה.
חושך.
ליאור וכרמי יושבים בחדר של ליאור ומעשנים.ברקע מהדורת חדשות.
ליאור: אז מה,באת לתל אביב,לעיר הגדולה,אז מה בא לך לעשות?
כרמי: מה אתה מציע?
ליאור: הערב בתל אביב יש כמה אפשרויות. אנחנו יכולים להישאר
כאן ולהזדיין או ללכת
למועדון.
כרמי: ומה נעשה שם?
ליאור: ניקח משהו ונרקוד.(בחדשות מודיעים על הפגנת הימין
שמתקיימת בירושלים)
ואפשר ללכת להפגנה (צוחק)
כרמי: (בעוד הג'וינט בידו) אתה יודע שזאת פעם ראשונה שאני עובר
על החוק.
ליאור : (מתקרב אל כרמי) אתה יודע שהפעם הראשונה היא הכי
פלילית.
כרמי: אני מבין שאצלך זה עניין קבוע..לעבור על החוק.
ליאור: פה בארץ הדבר היחיד שמותר על פי החוק זה למות,ואני רוצה
לחיות ומעדיף
לחיות כמו שאני רוצה. איך אתה רוצה לחיות?
כרמי: האמת, לא חשבתי על זה. כל מה שאני יודע שאני מתגייס ביום
ראשון לצבא.
ברדיו נמשכת מהדורת החדשות ומודיעים על חייל שנהרג בלבנון!
חושך
יום שישי בבוקר החדר של ליאור
(כרמי וליאור במיטה,ליאור מתעורר וקם עירום לעבר השירותים.
כרמי מתעורר שניה אחריו וקופץ מהמיטה בבהלה )
ליאור: ( צועק בעודו משתין) התעוררת? אני כבר יוצא ומכין לנו
משהו.
כרמי: אני לא רעב.
ליאור: (ממשיך לצעוק) התכוונתי לג'וינט,אז מה בא לך לעשות
היום?
כרמי: אני חושב שאני אלך עכשיו...
ליאור: (יוצא מהשירותים) דפוק וזרוק הא! ואני כבר תכננתי
להתאהב...
כרמי יוצא,הזונה נכנסת ושרה שיר
תכננת להתאהב
אבל אין אהבה בעולם
החורף לאט מתקרב
ומשהו בך נעלם.
עכשיו הוא עוזב אותך
כמו שגברים עוזבים
תכננת להתאהב
אבל אין אהבה בעולם.
יום שישי בבוקר כיכר דיזינגוף -כרמי יושב
בחורה : (ניגשת אל כרמי וטופחת קלות על כתפו)
מה נעלמת לי? ,קבענו בריינס (מבחינה בטעותה) יא
אני מצטערת,חבר שלי מבריז לי
מהלילה ואתה קצת דומה לו מאחורה.
כרמי: ומקדימה?
בחורה: תגיד,יש עליך משהו?
כרמי: תלוי מה.
בחורה: לא משנה,גראס,כיף. (כרמי מציע לה סיגריה,לוקחת)
כרמי: קצת מוקדם בשביל דברים כאלו,לא?
בחורה: מה שמוקדם פה זה השמש הזאת,גראס רק עושה לך טוב על
הבוקר.
כרמי: את מעשנת הרבה?
בחורה: מעשנת,אבל לא נוגעת בקוק.
כרמי: מה זה כבר משנה?
בחורה: גראס עושה כיף וכיף קשה להשיג ,אבל קוק גורם לך להרגיש
שאתה גדול מהחיים
ואתה מתחיל להתייחס לאנשים כמו חרא,ואנשים מתחילים
לא לאהוב אותך ואז אתה בדיכאון
כי אף אחד כבר לא אוהב אותך. תגיד,בא לך ללכת לאן
שהוא...?
כרמי: לא ממש
בחורה: תגיד,מאיפה אתה?
כרמי: כרכור,למה?
בחורה: ואתה בורח?
כרמי: כל אחד בורח ממשהו?
בחורה: אני ברחתי מהבית.
כרמי: מאיפה את?
בחורה: פה קרוב,משלמה המלך,רוצה לבוא אלי?
כרמי: לאן?
בחורה: הביתה.
כרמי: אבל ברחת מהבית?
בחורה: נו, אז מה,בא לי לחזור.
כרמי: אבל יש לך חבר?
בחורה: תגיד לי אתה הומו או משהו,כי אנחנו לא חייבים
להזדיין,אני סתם קצת רעבה.
כרמי: עוד מעט בסדר?
בחורה: אז מה אתה עושה בתל אביב?
כרמי: אני מתגייס ביום ראשון ובינתיים סתם מסתובב קצת.
בחורה: גם אח שלי היה צריך להתגייס,אבל אבא שלי סידר לו
פטור,הוא אמר שבקרוב
תהיה עוד פעם מלחמה.
כרמי: מאיפה הוא יודע שתהיה מלחמה?
בחורה: הוא חבר כנסת.
כרמי: אני מקווה שלא תהיה מלחמה
בחורה: אני האמת לא ממש בעניינים האלו,אני יותר בקטע של
מוזיקה.
כרמי: אני ממש מקווה שלא תהיה מלחמה.
בחורה: טוב,אני חייבת ללכת .
כרמי: להתראות.
(הבחורה יוצאת..הזונה נכנסת)
זונה:
אנו באנו ארצה לחכות
כולם מחכים למלחמה הבאה
כולם מחכים לשלום
כולם מחכים למשיח
ילדים מחכים שהאוכל יתקרר
זקנים מחכים למוות
תינוקות מחכים לגדול
המציאות מחכה שהמסך יעלה
האקדח מחכה למערכה השלישית
העיתונים מחכים לחדשות
ההיסטוריה מחכה בשקט
ואני מחכה שתגמרו.
זונה: נו,איך הסיגריה האחרונה בתל אביב
כרמי : מתקרבת לפילטר
זונה: אמרתי לך שהסוף מתקרב (יוצאת)
חושך
כיכר מלכי ישראל יום שישי בערב...
כרמי יושב בצד ומתבונן בבחור שחרחר עם כיפה
הנמלט משני אנשי ביטחון שרודפים אחריו.
ביטחון א' : (פונה לשחרחר) אתה מת שנפוצץ לך את הצורה,הסברנו
לך שאסור לאף אחד
להסתובב באזור (פונה לביטחון ב') כ' תסביר
לו..
ביטחון ב': תעזוב אותי מכל הדוסים המטורפים האלה מהישיבות,תעיף
אותו קיבינימט
לחקירה וסגור עניין.
שחרחר: תנו לי ללכת. סתם עברתי פה במקרה.
ביטחון א': יאללה טוס מפה ושלא נראה אותך..(השחרחר מתרחק)
ביטחון ב': אני מקווה שהוא לא יעשה בעיות
ביטחון א': בכל מקרה אנחנו לא צריכים את העיתונות עלינו,ת'
יודע מה קורה שעוצרים
איזה דוס ועוד פרענק...(יוצאים)
כרמי: (מתקרב אל השחרחר) אתה בסדר?
שחרחר: כן,תודה.
כרמי: מי הם היו,השניים האלו?
שחרחר: סתם,שני דפוקים מהשב"כ.
כרמי: אני כרמי,נעים מאוד.
שחרחר: יגאל.
כרמי: תגיד,מה כל ההכנות פה בכיכר?
שחרחר: מה אתה לא יודע ?,יש מחר הפגנה (בלעג) בעד השלום.
כרמי: אה כן ,אולי אני אבוא.
יגאל: תבוא,יהיה שמח...
כרמי: אתה בא?
יגאל: בזה אתה יכול להיות בטוח..יאללה אני זז.
כרמי: להתראות יגאל.
יגאל: כן,בטח.
כרמי לבד ברחוב מדבר מטלפון ציבורי
כרמי: הלו אמא, זה אני. כן הכל בסדר,בסוף אני מתגייס ביום
ראשון
אין לך מה לדאוג,נו אמא באמת...אני צריך את המספר של
הדודה...לא,אל תתקשרי אליה
אני אתקשר לבדי...טוב,נדבר אחר כך,ביי אמא,כן,ביי
אמא. (מנתק ומחייג)
( ליאור נכנס מתקרב אליו מסטול,כרמי מנתק)
ליאור: הו,הנה הבתולה הקדושה,מחפש מקום לישון,מותק...או שאתה
ממשיך
לקרוע את העיר..אתה חייב להספיק הכל..כמה זמן נשאר
לך עד שאתה מתגייס
והולך להיות הגיבור של אמא ? יום,יומיים,שעתיים?
כרמי: אז מה עדיף, להיות כמוך?,מסומם כבר מהבוקר.
ליאור: מה פתאום,עדיף למות למען המולדת.
כרמי: אני עושה את זה גם בשבילך,מישהו הרי צריך לשמור
בגבולות.
ליאור: פרח,בשבילי אל תעשה כלום,לי מספיק הדורמן בכניסה
למועדון.
אני לא ביקשתי שתלך לצבא,ואתה יודע מה! אם אף אחד לא
יתגייס אולי בסוף
לא תהיה ברירה ויעשו שלום.
כרמי: אם כולם היו חושבים כמוך...
ליאור: אז יש לי כמה הפתעות בשבילך..היום כל החבר'ה כבר
מרגישים מפסיק חופשיים
לנסוע להיזרק בהודו,גם בלי לבזבז שלוש שנים בלבנון
או בשטחים...ואתה יודע מה
ההורים שלהם מבסוטים מזה.
כרמי: אולי,אבל אצלי זה אחרת. אבא שלי ושני האחים שלי היו
בסיירת ונלחמו...אז מה אני אמור
לעשות ?
ליאור: אתה צודק,עלה לגג וקפוץ..חאלס,עזוב אותך מכובד..מה אתה
עושה פה בכלל,יש פה רק זונות
בשעה כזאת?
כרמי: נכון,ראיתי אחת ,רודפת אחריי ושרה שירים.
ליאור: תגיד,בא לך לקחת משהו?
כרמי: מה ג'וינט כאילו?..זה רק עשה לי כאב ראש.
ליאור: לא,משהו אחר..אקסטזי..זה יעשה אותך מאושר.
כרמי: להיות מאושר בתל אביב,לא לזרוק זין על כלום.
ליאור: להיות מאושר ממש באמת..כמו בתוך חלום.
כרמי: עזוב,בפעם אחרת,אני חושב שאני אלך לדודה שלי עכשיו
לישון.
ליאור: רוצה לבוא לישון איתי?
כרמי: אולי בפעם אחרת.
ליאור: טוב נו,אז נראה אותך מחר בהפגנה,יאללה ביי.
כרמי: להתראות.
חושך
בית הדודה (ברקע טלוויזיה דולקת)
כרמי והדודה יושבים על קפה ומדברים
דודה: ביום ראשון אתה מתגייס?
כרמי: כן,ביום ראשון.
דודה: פעם חשבנו אחרי שנגמרה איזו מלחמה,אני כבר לא זוכרת
איזו,שאתכם כבר לא נצטרך
לשלוח לצבא. מאז אחרי כל מלחמה נעשינו פחות תמימים.
כרמי: אל תעשי מזה כזאת טרגדיה,כולם הולכים וגם אני אלך ויהיה
בסדר.
דודה: כן,כולם הולכים לצבא,כמו מתוך הרגל. בגיל 13 בר מצווה
ובגיל 18 לצבא,מסע הגבריות המקומי.
כרמי: את יודעת?! לא כולם ככה,פגשתי פה בתל אביב חברה בגילי
שבכלל לא בעניין להתגייס
או אפילו לחשוב על זה. בתל אביב אני מרגיש עם עצמי
ועם כל מה שחינכו אותי,כמו הפראייר
הלאומי.
דודה: כרמי,היום אנשים פוקחים עיניים. היום הנוער פחות
אוטומטי,רץ לאט יותר להלחם בשביל
הפוליטיקאים. אצל הורייך במושבה האדמה חשובה מכל. אבל
לי האדם חשוב.
תביט מסביב,העקרונות נשחקים,אנשים רוצחים את עצמם
בכבישים והקיום הישראלי
נהפך לבדיחה עצובה...אבל אתה צריך לעשות מה שאתה מרגיש
ומה שנראה לך נכון..
רק תשמור על עצמך.
כרמי: אבל אם כולם לא ילכו,אז מה יהיה פה ?
דודה: ומה היה עד עכשיו,הלכנו ונלחמנו. טעמנו מההרג
ומהשכול..כבר כתבנו שירים וגם שרנו.
שנה אחרי שנה,דור אחרי דור.
כרמי: תשמעי איזה גשם התחיל.
דודה: לקחת איתך משהו חם,איזה סוודר,מעיל?..אמרו שיהיה קר.
כרמי: מה את דואגת,הצבא ידאג לי.
דודה: זה לא עושה אותי שקטה בכלל.
כרמי: נעשה מאוחר.
דודה: כן,(קמה בנחישות) נעשה מאוחר,בוא הכנתי לך מיטה,אתה צריך
לנוח,לך לישון.
חושך
לילה ברחוב שומם וחשוך. ליד טלפון ציבורי ליאור והזונה.
זונה: נו,איפה הוא?
ליאור: מי זה "הוא"?
זונה: הבחור מהכפר
ליאור, אני יודע,הלך לדודה שלו לישון.
זונה: ואתה בדיכאון בגלל שאין לך דודה לישון אצלה?
ליאור: איזה דודה בראש שלך,נראה לך שאני צריך דודה בחיים?.
זונה: התאהבת הא?
ליאור: כן,מצאתי במי להתאהב,לי יש מזל עם גברים,מה אני אגיד
לך,ממש לקנא בי.
זונה: אבל הוא נחמד,קצת נאיבי,אבל נחמד.
ליאור: כן,הוא מתוק.ממש כמו באגדות,בא לעיר הגדולה,בקושי יודע
לעבור את הכביש.
ואני כמובן נדלקתי...הוא כל כך אחר,נקי כזה,הולך
לצבא,איכפת לו מה קורה
במדינה המזוינת הזאת.
זונה: ממש שיעור מולדת.
ליאור: תאמיני לי.
זונה: נו,והיה משהו? הרי לקחת אותו הביתה.
ליאור: לקחתי אותו,נתתי לו לעשן..ואת יודעת...
זונה: כן אני יודעת,אתה התאהבת והוא מתגייס מחר.
ליאור: לפחות יהיה לי למי לשלוח מכתבים רומנטיים.
זונה: או לפחות תחתונים וגופיות..תראה כבר עולה הבוקר.
ליאור: בטח בגלל ההפגנה גן העצמאות יהיה מלא.
זונה: כן,גם לי תהיה עבודה,הפגנות מחרמנות ת' אנשים.
ליאור: יאללה,אני זז למועדון באלנבי,עכשיו כולם יוצאים אולי
נתפוס משהו,
את בכיוון?..
זונה: לא,אני מחכה פה לפועלים הרומנים,אלא אוהבים לפני
העבודה.
ליאור: יאללה ביי. (יוצא)
הזונה שרה שיר
אז מה עכשיו צריך לקרות
ומה עכשיו הולך להיות
רבותיי הסוף מתקרב
רבותיי הסוף מתקרב
בעין פקוחה כבר מציץ המחר
הסכין כבר מונף חד וקצר
ואתם רדומים כל כך רדומים
ואתם ישנים,נושמים בשלווה
רבותיי הסוף מתקרב
רבותיי הסוף מתקרב
הצבא החזק מתכרבל בגבולות
ובפנים האויב חופר מחילות
המחר כבר עולה לאט הוא מפציע
ואתם רדומים ונושמים בשלווה
רבותיי הסוף מתקרב ( יוצאת )
חושך
צהריי יום שבת
כרמי יושב לבד בטיילת של תל אביב
כרמי: עוד שלוש שנים אוכל לעשות כל מה שארצה לעשות.אבל מה אני
רוצה לעשות,
מי אני רוצה להיות ומה כבר הספקתי? ...כבר עשיתי
בגרות,כבר טיילתי מים אל ים ובחזרה.
שכבתי עם שתי בחורות,אחת אפילו אהבתי,אולי שכבתי עם
בחור,לא בטוח,הייתי שבועיים בחו"ל
שבוע ביוון ושבוע בפולין והייתי מדריך בתנועה..למה אני
נשמע לעצמי הכי משעמם בעולם ולמה
כל אחד עם ג'וינט ביד יושב על סודות הקיום יותר ממני?
ומה לעזאזל אני הולך לעשות עם עצמי
ולמה אני מרגיש כל כך מטומטם בעניין הצבא?
(בחורה מתקרבת אליו מאחור ושומעת אותו מדבר לעצמו)
בחורה: אולי כי צבא זה דבר מטומטם
כרמי: (מסתובב בבהלה) מה?
בחורה: תגיד לי למה בחור יפה כמוך יושב לבד על הטיילת,מדבר
לעצמו ומרגיש מטומטם.
כרמי: אני מבין שהצטרפת אלי רק בסוף המונולוג.
בחורה: הגעתי בדיוק לתחילת הדיאלוג.
כרמי: אני שמח שהצטרפת ודרך אגב מה בחורה יפה כמוך עושה בטיילת
מלבד לנהל דיאלוגים?
בחורה: קודם כל תספר לי למה אתה מרגיש מטומטם?.
כרמי: סתם,כי אני מתגייס מחר ואני מרגיש שעוד לא עשיתי כלום
וכל העולם באמצע מסיבה
ואני צריך לעזוב למרות שרק הגעתי.
בחורה: אז קודם כל אם אתה מתגייס מחר,אז חייבים לעשות לך יום
כיף סופני במיוחד.
כרמי: אבל.. אבל אנ'לא יודע איך קוראים לך אפילו.
בחורה: איך אתה רוצה שיקראו לי ?
כרמי: אין לך שם?
בחורה: תגיד אתה,היום הזה יהיה כולו שלך,אתה תקבע מהו שמי ומה
נעשה ובכלל..
כרמי: או.קי הבנתי את החוקים,אז השם שלך יהיה..מממ..את יודעת
מה,בלי שמות
ואני רוצה שנשב בבית קפה ברח' דיזינגוף.
בחורה: דיזינגוף..מגניב! ,נועז ביותר..אני לרוב גוררת בחורים
לפאב בפלורנטין ..ואחר כך
למיטה...אבל אם זה מה שאתה רוצה.
כרמי : פלורנטין זה יותר קרוב ?
בחורה: למיטה שלי,אתה מתכוון?
כרמי: ללב שלך
בחורה: הופה,בחור רומנטי ,זה שאתה לא תל אביבי זה כבר בטוח.
כרמי : כרכור,מכירה?
בחורה: ליד מחנה שמונים,נכון? הייתי שם פעם. הבאתי לחבר שלי
טריפים.
הוא בדיוק פיקד על כיתת טירונים והיה שבוז
לגמרי,שמע..אחלה מקום לגור.
כרמי: תודה
בחורה: (מוציאה מכיסה קופסא קטנה) מכיר את דוקטור הופמן?,הוא
יהפוך לנו את היום
האחרון של החופש למסיבה ענקית,קח.
כרמי: את בטוחה? אני...לא רגיל לדברים כאלו.
בחורה : אין לך מה לדאוג (בולעת ) הדוקטור בעדנו (כרמי בולע
כדור) ועכשיו נלך לכיכר
הכי יפה בתל אביב.
יוצאים. הזונה נכנסת
לכל אחד בעולם יש סיכוי להתאהב
סיכוי קטנטן,חמקמק ובוגדני
שבא בזמן הלא נכון.
לכל אחד בעולם,יש רגע שמתקרב.
רגע קצר,מטושטש וחולמני
שבא ברגע הלא נכון
ביום האחרון של החופש.
חושך
כיכר ביאליק כרמי והבחורה יושבים ומעשנים
כרמי: ממש יפה פה.
בחורה: בטח בקרוב יהרסו הכל ויבנו בנייני משרדים.
כרמי: אבל למה?
בחורה: ככה זה,לעירייה יש מדיניות מבנים יפים.
כרמי: אני חושב שפעם לקחו אותנו מבית הספר לראות את הבית של
ביאליק.
בחורה: אני אף פעם לא מבינה מאיפה היה לו כסף לבנות כזה
ארמון,
סה"כ מכמה שירים על צרצרי הגלות קשה להתעשר.אולי הוא
כתב ג'ינגלים,פרסומות.אני יודעת?.
כרמי (מתחיל להיות דלוק) את חושבת שהוא בבית?
בחורה: בטוח,הוא בודק בחינות בגרות או מדבר אל הציפור...
כרמי: (מדקלם את "אל הציפור" )
שלום רב שובך ציפורה נחמדת
מארצות החום אל חלוני
אל קולך כי ערב,מה נפשי כלתה
בחורף בעוזבך מעוני.
זמרי,ספרי ציפורה היקרה
מארץ נסים ונפלאות
הגם שם בארץ החמה היפה
תרבינה הצרות התלאות.
בחורה: לא הבנתי מילה,זה באידיש?
כרמי : (ממשיך לדקלם בלהט) הצבי ישראל על במותיך
חלל..אדלוק,אשיג,אחלק שלל,איך נפלו גיבורים.
בחורה: נדלקת חזק,רק שלא תיפול..יאללה, בוא נלך לשתות משהו.
כרמי: עוד מעט מתחילה ההפגנה..לא נאחר?
בחורה: מה אתה דואג, נספיק נגיע בזמן. וכמה כוסות רק יעזרו לנו
להידלק ולרחף מלמעלה.
יוצאים
( בר בעל חזות מפקפקת,שני קוקסינלים יושבים על הבר ושותים,ברקע
מקלט
טלוויזיה מהבהב וצלילי מוזיקה של אום כולתום בוקעים מטייפ
שעומד עליו.
כרמי והבחורה נכנסים ומתיישבים)
קוקסינל א': רגע, אפשר לחשוב כמה עשית היום?
קוקסינל ב': מה זה עניינך, אני צריכה את העין
שלך בכוס שלי ,מספיק הרסת ת' חיים לתמרה הגיבנת.
קוקסינל א': שמענו עלייך,את לא מבינה שרואים שאת גבר.
קוקסינל ב': שיראו,זה מה שהם מחפשים...שדיים וזין
קליאופטרה, קומי..הגיעו לך לקוחות.
קוקסינל א' קמה וניגשת אל כרמי והבחורה
קוקסינל א': ערב טוב,מה תשתו?
כרמי: אני רוצה בירה
בחורה: יש לכם קוקטלים ?
קוקסינל א': מותק ! זה לא הילטון פה,יש בירה וויסקי ואם את
רוצה נוסיף לך קרח
על חשבון הבית. (הולכת)
כרמי: תגידי,אני קצת מבולבל..זה גבר או אישה?
בחורה: קצת מזה וקצת מזה..קוראים לזה קוקסינל וזה גבר שהחליט
להיות אישה.
כרמי: אבל למה?
בחורה: אולי בגלל שפה בארץ אם אתה גבר אז אתה צריך לעשות
מילואים
ולראות חרא של כדורגל..ואם אתה אישה אז המצב שלך
עוד יותר
גרוע אז אולי הן חיפשו אלטרנטיבה,יותר מוצלחת.
כרמי: הדברים שיש בתל אביב...ממש ערוץ 8 .
(קוקסינל ג' מופיעה מאחורי הקלעים....ההופעה מתחילה)
קוקסינל ג' : ערב טוב לקהל,ערב טוב לצופים בבית
קוקסינל ב' : (הערת ביניים) מרוב קוקאין נדמה לה שהיא
בהוליווד
קוקסינל ג' : קהל נכבד: בוא נתעלם מהערות של ההומו הזקן שיושב
בקהל..
הלילה נהיה היכן שנרצה..ומה שנרצה
להיות...כי הלילה הזה
כולו חלומות...חלומות על שלום,חלומות על
גברים,חלומות על אהבה.
מתחילה מוזיקה והקוקסינל שרה
תחזירו את ירושלים -תחזירו את הגולן
תחזירו את תל אביב - ואת חדרה השליכו לים
(-קוקסינל ב': (בהערת ביניים) מרוב שמצצת לערבים נעשית
שמאלנית)
תחזירו את השטחים -מי יודע איפה זה בכלל
תחזירו את הדתיים ואף אחד לא יגיד שחבל
רק אל תחזירו ...את מה שחתכתי למטה
ואת כל החיילים..תחזירו הביתה
תחזירו את ירושלים -תחזירו את תל ברוך
(-קוקסינל ב' + קוקסינל א': (הערת ביניים) הלו,איפה את רוצה
שנעבוד..בכוס שלך?)
תחזירו את ים המלח - תחזירו את מה שנמוך
רק אל תחזירו ...את מה שחתכתי למטה
ואת כל החיילים..תחזירו הביתה
פלייבק השיר ממשיך להתנגן בעוצמה.
קוקסינל א' :מה רואים בטלוויזיה,מה זה כל הבאלגן הזה שמה?
קוקסינל ב' :זה מההפגנה מול העירייה .
ניגשת ומגבירה את עוצמת הקול - נשמע דיווח על
רצח רבין
בחורה: היה רצח,אני לא מאמינה,אני הולכת לכיכר,אתה?
כרמי: כבר אין לאן ללכת
הבחורה עוזבת. ליאור נכנס
קוקסינל ג' : (פונה לליאור) פספסת את ההופעה שלי היום.
ליאור: חבל,זאת הייתה ההופעה האחרונה..המסיבה נגמרה (מבחין
בכרמי)
אז בסוף גילית את המקום האמיתי בעיר הזאת..אבל עכשיו
הכל כבר אבוד..אתה יכול להתגייס בשקט,המלחמה תתחיל
בקרוב.
כרמי ניגש לליאור מחבק אותו ומצמיד לו נשיקה ועולה על
הבמה
כרמי: תסתכלו עלי,כן עלי,אתם רואים אותי,אתם מצליחים לראות
משהו?
אני העתיד שלכם,עשיתם אותי בארץ הזאת,חינכתם אותי
מגיל אפס,
סיפרתם לי סיפורים על החצב,ואיך המכבים ניצחו את
היוונים ו..
ולימדתם אותי לשנוא ערבים.
קוקסינל א' :מה עובר עליו,נראה שרוט לאללה
ליאור: כן,הוא בטח לקח משהו.
כרמי: לקחתי הכל ברצינות,האמנתי לכל , הרי סיפרו שאנחנו רוצים
שלום
אבל אין עם מי לדבר..אז אנחנו יוצאים למלחמה פעם אחר
פעם
ותמיד מנצחים כי אנחנו עם סגולה..אנחנו תמיד בסדר
וכולם אנטישמים
וגם הארוויזיון ומכבי ת"א ..הכל קשור לשואה.
ועכשיו אתם רוצים שאתגייס לצבא כדי שתוכלו לישון בשקט,
לנסוע לחו"ל כל שנה, לעשות עוד כסף,כדי שתוכלו להסתכל
בטלוויזיה
המטומטמת שלכם ולתת לה לגדל לכם את הילדים...
ואתם בתמורה ..מה תתנו לי? טרמפ הביתה חזרה,אוניברסיטה
חינם,
ח"י שקלים לשירותרום...הרי אם תקראו שנהרגתי
בלבנון..תסתכלו בכותרת
ותעברו לדף הבא..אולי המניות עלו,אולי יש מתכון לעוגה?
אז אל תביטו בי בעיניים מצפות ואל תקראו לי מגש הכסף ואל
תתאמצו
להמציא תירוצים,זה כבר לא מעניין אותי.
לא ביטחון המדינה, לא גבול הצפון ,לא חמישים שנה,
לא מאה שנות התיישבות ולא אלפיים שנות גולה.
אתם לא באמת רוצים שלום ולחיות חיים נורמלים. אתם רוצים
מכונית חדשה,טיול לחו"ל ועיתוני סופשבוע...ובשבילי תשמרו
יום זיכרון
לא תודה.
קוקסינל ב' : יאללה,בוא נזוז לעבודה..יעשו שלום,יעשו מלחמה
יכנסו ללבנון,ייצאו
מהשטחים,יתגייסו,יהרגו,יגייסו חדשים
הקליינטים תמיד חרמנים
הזונה נכנסת ושרה שיר.
אז מה עכשיו צריך לקרות
ומה עכשיו הולך להיות
רבותיי הסוף מתקרב
רבותיי הסוף מתקרב
בעין פקוחה כבר מציץ המחר
הסכין כבר מונף חד וקצר
ואתם רדומים כל כך רדומים
ואתם ישנים,נושמים בשלווה
רבותיי הסוף מתקרב
רבותיי הסוף מתקרב
הצבא החזק מתכרבל בגבולות
ובפנים האויב חופר מחילות
המחר כבר עולה לאט הוא מפציע
ואתם רדומים ונושמים בשלווה
וכולם מחכים לרצח הבא
סוף |
