ג'קי, המון כתבו עליה; סיפורים, מחזות שירים ונובלות...
אבל אף אחד לא ידע מי היא באמת.
היא הייתה נערה מקסימה, עיניה ירוקות, כבויות.. היו בהן שני
פנסים גדולים שכוסו ע"י כל כך הרבה שכבות אטומות שסגרו עליהם.
היא לבשה רק שחור, מידי יום ביומו, נעלים שחורות ומבריקות,
חולצה שחורה חלקה ומכנס שחור. אף אחד לא בא לבקר אותה, לכן
כולם חשבו שכל חדרה - שחור. מה שהיה טעות אחת גדולה מאוד. רבים
היו בטוחים שבחדרה היה ניתן למצוא ארון, בו כל הבגדים
שחורים... גם כן טעות. בחדרה של ג'קי, לא היה ארון. ובעצם -
כלום לא היה לה בחדר, היה לה חדר ריק, לבן, אטום.
הלילות של ג'קי היו ריקים וארוכים. היא הייתה יושבת בפינת חדרה
מכופפת אל תוך עצמה, חולמת על הבא.. על מה שיהיה - על שמיים.
היא כל כך רצתה להפסיד את זה, את הבדידות, את התלות שהיא פיתחה
עם הזמן בסמים שלה. ובלילה בכדי לא לבלוע את כל הכדורים שקראו
לה, לטענתה, ממגירת התרופות בחדר הסמוך, היא הייתה לוקחת כפית,
מחממת לה את הנוזל ששמרה קרוב אליה, בתוך הכיס האחורי של
מכנסיה, שואבת את הנוזל בזהירות עם המזרק מהכפית דופקת עם
ציפורניה על דפנות המזרק לבדוק שלא נשארו בועות טורדניות ובשקט
היא הייתה מרימה את השרוול וקושרת סביב ידה צינור גומי שמצאה
פעם עד שוורידיה נראו כאילו שהם עומדים לפרוץ מתוך עורה בכל
רגע.
ברגעים שכאלו, לא היה שקט, היא שמעה מוזיקה... היא שמעה מלאכים
שרים. או כך לפחות היא קיוותה. ג'קי הייתה חושבת, היא הייתה
פילוסופית. פעם, זה לא היה ככה.
פעם היה לה חלון בחדר, חלון יפה, גדול בעל מסגרת בצבעים שמחים,
פעם היא גם הייתה יוצאת במיומנות ובשקט מהחלון אל ה"חברים"
שלה, או יותר נכון... אל הלקוחות שלה. אבל החלון נסתם, אמרו
שהוא לא בטיחותי. וזהו. נגמר. אבל היא מצאה את הדרך שלה.
לא היה אכפת לה מהגוף שלה- היא הייתה שוכבת לה בשקט חושבת על
המוות, ולא היה כואב לה, בהתחלה כן... ואז היא החליטה שלא כואב
לה. וזה לא שלא כאב, זה פשוט שאף אחד לא ידע ולאף אחד לא היה
גם אכפת. הזנות מימנה לה את הכסף, הכסף להכל, ובמיוחד לסמים
שלה. היא לא דיברה הרבה, חשבו שאין לה על מה לדבר, אבל היה לה,
היה לה כל כך הרבה מה להגיד, מה להסביר- אך היא שתקה, תמיד
שתקה. הרבה פעמים דיברו עליה מאחורי גבה, היא הראתה שלא אכפת
לה, אבל עמוק עמוק בפנים היא רצתה לבכות, לשבור את הקרח האין
סופי והכואב שלה, אבל היא לא הצליחה,  לא היה לה מספיק כח. או
לפחות כך היא חשבה. היא אמרה שהסמים לקחו לה אותו.
ואני אומרת הייתה כי יום אחד לא נשאר לה מהנוזל שלה והכדורים
קראו לה חזק, הם צעקו אליה והיא רצתה לשבור את הכל, היא רצתה
לשבור את עצמה, אז היא אספה אותם אל חיקה... את כולם, 38
במספר.

וג'קי הייתה, והיא כבר לא עוד כואבת לה, והעיניים שלה כבר לא
כבויות.
הן למעלה בשמיים, הם שני כוכבים- הכוכבים של ג'קי.

בהשראת השיר ג'קי של היהודים.