ארבל הכרמלי / לא היה זה חלום |
ולא היתה זו זעקה שנשמעה;
היתה זו לחישתי שמלב באה
ואל תוכך חדרה כסערה:
"רוצה אהבתך,
צריך לתשוקתך,
קרוב ללבי הפועם,
צמוד לגופי הגועש".
כך נתעופף בין שקיעות וזריחות,
בינות המבטים והנגיעות
אל שיח אוהבים,
אל שלהוב יצרים,
אל איבוד החושים,
אל הרגעים הקסומים
של תשוקה מורמת
בצל קורתה של אהבה מנצחת.
20/04/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|