|
הסתכלתי בו ונזל ריר מקצה שפתיי, השפתיים שכ"כ חשקו בו ברגע
זה, השפתיים שעמדו מוכנות לנגוס בו ביס ועוד ביס... ולהרגיש את
הטעם... הטעם האלוהי...
הוא עמד שם חם יותר מהרגיל...
הם עמד שם ונעץ בי עיניים...
רק חכה שאתקרב ואטעם ממנו...
כששם לב שאין לי שום כוונה לבוא...
הוא הלך עם אחרת ששילמה בשבילו...
ואני נשארתי שוב רעבה לאהבה....
ואז באה אחד אחר...
עוד יפה מהשני...
וקצת יותר מלא...
מלא אהבה מלא חיבה...
מלא יופי...
והכי חשוב מלא מלא מלא בשווארמה...
כן כן...
שם הוא ניצב לו הסנדוויץ' שלי...
מלא בבשר כבש...
המכונה שווארמה... |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.