[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







א. אבישג
/
חיוך של מוות אחרון.

השמש התחילה לשקוע, הוא ישב על אחד השולחנות בפינה, חצי מגופו
היה מואר בקרני שמש חמות, עיניו סונוורו. הוא חיבק אותה, בין
שתי רגליו.

הוא שם שתי ידיים גדולות, בהירות על מותניה וקירב אותה אליו.
היא חייכה, היא אהבה אותו, אבל הוא לא אהב אותה.
בשבילו היא הייתה סתם עוד גוף, או גופה.
הוא מחץ חזק את שתי ידייה, כאב לה והיא התפתלה בין רגליו,
מחייכת, משתדלת, מביטה עליו במין הערצה חולנית.
ודמעות של כאב זלגו מעינייה הבהירות.
ידייה קיבלו גוון אדמדם, הוא הביט בה, וראה שהיא סובלת
אז הרפה בחיוך ציני.
בפנים, היא חשבה שהמצב שבו היא נמצאת אירוני, שהיחסים שלהם
חולנים. הדרך בה היא צוחקת מהסבל שהוא גורם לה. הוא נהנה לראות
אותה סובלת?
היא סובלת עד דמעות, הוא מחייך, היא צוחקת.
ואומנם, עדיין בשליטתו, כמו בובה חסרת אישיות.
היא ענדה שרשרת כסופה שבהקה באור השמש החזק, אור כתמתם של שעות
אחר הצהריים. לולאות מתכת יוצרות את צילן על צווארה. הוא אהב
את השרשרת שלה. הוא משך אותה אליו, כדי שיוכל להביט בה מקרוב,
ולא איכפת היה לו שבינו לבין השרשרת ניצב הצוואר העדין שלה.
שכמעט נשבר מהמשיכה החזקה.
היא עדיין חייכה. ניסתה להראות רגועה ואולי אדישה.
למרות שהעיניים שלה כבר היו אדומות,
וגם קצת מהצוואר.
והחלק העליון של החולצה, היה מוכתם מכמה דמעות כבדות.
והיא לא זזה. כמו פסל, מחכה למכה הבאה,
הוא רוצה עוד.
היא עדיין לא סובלת מספיק כדי שהוא יהיה מסופק.
הוא לקח את ידה, ונשך, כל השיניים שלו ננעצו לה עמוק בבשר,
ושאריות של רוק נותרו מסביב לסימני השיניים.
שוב כאב.
והיא שוב צחקה, כי הוא שוב חייך, והצמיד את שתי רגליו אחת
לשנייה כשהיא ביניהן, כדי שלא תברח לו.
היא הפסיקה לצחוק, והוא הפסיק לחייך.
אז הוא קם, על שתי רגליים, והזיז אותה קצת ימינה, נעמד מולה,
וחיבק אותה.
היא קצת בכתה, אפילו לא ידעה למה. אולי בגלל המגע שלו.
הוא היה גבוה, אז היא הייתה יכולה לשמוע את הלב שלו דופק.
כשהיא שמעה את קצת פעימות הלב שלו, היא נרגעה קצת, וחייכה.
היא חייכה, אבל הוא לא צחק.
השיל אותה מעליו, הסתכל לה בין העיניים, ולאט, הניע את שתי
כפות ידיו אל עבר פניה, הניח על צווארה, ליטף אותה, והיא
מתענגת מהמגע החם שלו. הוא הידק קצת, לחץ על השרשרת. השאיר לה
אוסף של סימנים עגולים על צווארה. והרפה.
הוא חייך. מרוצה, מחכה לתגובה שלה.
אבל היא כבר לא צחקה, גם לא בכתה.
היא נפלה לזרועותיו הארוכות והבהירות,
הוא ניסה להזיז אותה... הניח אותה על הרצפה...
וחייך.

3.12.2003

סתם מוזר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החלום שלי זה
לפתוח חנות
למילקשייקים,
ולקרוא לה
שייק-ספיר.


אפרוח ורוד
בקופירייט
מטורף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/03 19:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
א. אבישג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה