'החיים חייבים לחדול להתגרות במשחקים של מוות' אומרת  מתילדה
ומפזרת בבעיטה אחורית  ערמה של עלים נשירים
המציאות צונחת על הרצפה בחבטה
מנענעת  גופה כאילו לא הייתה בובת סמרטוט המדמיינת
כי היא אלופה במשחק כדור רגל.
היא מנסה לשחרר את הפחד
המסתער על בטנה בחרוק שיניים
לא מאמינה כי יתנפל עליה במהלומות
אך הוא מאלץ אותה להישאר
באמצע התנועה כמי שראויה להפסיד  
ומשקלו העצום גורר אותה לעבר מרכז הרחבה.
חרשת לשריקה, מביאה את תחבולות הרוח לעזרתה מתנגשת
בתשישות הזיכרון שאינה מבשרת טובות.
'רקדי ! רקדי ! רקדי ! השליטה תלויה בקצב'  
מתילדה משננת ואינה מניחה לחלומות לפרוש.