דרור לוי / סרט אילם |
כמו פניי בעת שנולדתי, ואצבעי
המורה
מונה רגעים נוטפי מוהל ישן
כחולות עולות המלים מן הקומה התחתונה, השתיקות
שביניהן מתארכות
עיניי מדלגות על משוכות
נמתחות לאחור בשדות בור אפלים, שועלי חול נאלמים
למגע קרן אור דלוחה
עיניי מדלגות על תמונות מלחים קופצים
בדממה אל סירות -
יש רגע בו מים רבים מקיפים
גוף עייף, זה הרגע בו ההפוגות העשנות ממלאות אותנו
בשיקוי של שכחה קהה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|