|
עזובתך כחולה כמו הכותל הצפוני של חדרי
כמו פניי בעת שנולדתי, ואצבעי
המורה
מונה רגעים נוטפי מוהל ישן
כחולות עולות המלים מן הקומה התחתונה, השתיקות
שביניהן מתארכות
עיניי מדלגות על משוכות
נמתחות לאחור בשדות בור אפלים, שועלי חול נאלמים
למגע קרן אור דלוחה
עיניי מדלגות על תמונות מלחים קופצים
בדממה אל סירות -
יש רגע בו מים רבים מקיפים
גוף עייף, זה הרגע בו ההפוגות העשנות ממלאות אותנו
בשיקוי של שכחה קהה |
|
|
הם משקרים!
- מה אתה צוחק
עלינו?
לא,באמת שלא! הם
משקרים,זה לא
נכון, זה לא
אמיתי, אני נשבע
לכם!
- שב בשקט כבר,
ותפסיק להמציא
דברים..
אבל...
-בלי אבל!
נו באמת,לא צריך
אל תאמינו...
אבל כשזה יקרה
אל תבואו אלי
בבכי
-טוב, עכשיו
תיהיה בשקט...
אוקיי?!
כן... כן...
-או או
מה קרה?
-הממממ... תשמע
מה אמרת בקשר
מקודם...?
בוםםםםםם
מישהו שיושב
בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.