לא יכולה לפרוץ ככה ולצעוק,
לא יכולה לספר ככה בגלוי,
לא רוצה שימשיך לחנוק.
לא רוצה להתפשר על המצוי.
אני יכולה ללחוש באוזנו כשישן...
אני יכולה לרמוז בעדינות,
עין תחת עין, שן תחת שן.
עין נפתחת ומגלה את המציאות.
חשופה לכאב, לצער, לבכי ולדמעות,
חשופה לרוגע, לאושר, לאהבה וגדולה,
מתייסרת מכל עומס כבד של רגשות.
מתייסרת כשאני נשברת ואיני יכולה.
יבוא יום ולא אצטרך לרמוז, ללחוש,
יבוא יום ונתגבר על כל מכשול,
אתה עוד תבין אותי ותיכנס לי לראש.
אתה עוד תחזיק אותי ולא תיתן לי ליפול.
אחתום בנשיקה ארוכה ללילה קר,
אחתום את שתיקתי על שתיקתך,
לא ארגיש שוב רגש כה מנוכר.
לא ארגיש שוב כאב בגלל אהבתך!