רגעי השיא שלנו היו דווקא באפלה המוחלטת,
כאשר לעינינו נגלו שבעת פלאי עולם משלנו,
וייתכן כי אף יצרנו את השמיני...
לעיתים חושב אני,
כי לא ייתכן דבר מה מבלי שיאששו זאת החכמים.
פלאים וניסים יצרנו אנו, רק לא את העולם.
לזמנים נדמה כי, אנו מכולם.
וטוב דבר מכלום ביד,
אפילו רק נחמה קלה בעיניי העולם...
כאנרכיה חיינו כאשר לא ראינו אור,
וכדיקטטור שלטתי בעלמה צעירה.
מבין דבר ידע הכל, וכסיל ישכח מושג,
כרצונו שלו באון ומצוות אל היא?
ושוב כאחרית ימים וכאחרית דבר נשמטתי משלי לרגע.
כחולי ובריאות ואושר ויגון,
כך הוא יראה המוזר בעיניי.