יש לי רגשות אשמה.
זו מעין מועקה מוזרה כזו שאי אפשר להגדיר.
אני מרגישה רע.
כאילו נפלתי לתוך בור עמוק וכל הדמעות הן אבנים ענקיות הנופלות
לתוכו וחוסמות את נשימתי.
אני רוצה לעזוב, לנסוע רחוק, רחוק למקום שבו אהיה לבד ואוכל
להרגע בדרכי.
כמעין סגירת דלת של חדר במוחי, והפיכת הדמעות לנוזל פשוט
ושקוף
כמו שהיו פעם...
זה כאילו הרגתי אותם-ללא ידיעה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.