מאור דורני / מאסטרו - אחרי חצות |
שוב מנגן אל תוך הלילה
משהו לא כרגיל
כך נשמעת הבושה החיננית
של מיתרים רוקדים
לא ברור לליבו - "לאן ממהרים הקלידים?"
האולם ריק מאדם
צליל פסנתר הכנף משתולל סביב הקירות
חוזר לאוזניו במתיקות מעדנות
לאן הוא מביט כשעיניו עצומות
בין הסדקים הוא יוצר עולמות
מאסטרו
נמס אל תוך הגעגוע
אחד שבוקע בלי מילים
מתוך גופים חלולים
מתאדה לעננים סגולים
הוא לא נשאר באוויר
כדי שנוכל להבין גם אנחנו
אנחנו - האנשים הרגילים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|