|
מאסטרו
שוב מנגן אל תוך הלילה
משהו לא כרגיל
כך נשמעת הבושה החיננית
של מיתרים רוקדים
לא ברור לליבו - "לאן ממהרים הקלידים?"
האולם ריק מאדם
צליל פסנתר הכנף משתולל סביב הקירות
חוזר לאוזניו במתיקות מעדנות
לאן הוא מביט כשעיניו עצומות
בין הסדקים הוא יוצר עולמות
מאסטרו
נמס אל תוך הגעגוע
אחד שבוקע בלי מילים
מתוך גופים חלולים
מתאדה לעננים סגולים
הוא לא נשאר באוויר
כדי שנוכל להבין גם אנחנו
אנחנו - האנשים הרגילים |
|
|
מתוך בגרות
במתמטיקה
לוגית:
"הוכח
באינדוקציה, או
בכל דרך אחרת,
כי כל המקיים
נפש אחת כאילו
קיים גשר צר
מאוד."
תשובה:
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
עולם ומלואו."
+
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד."
---------------------
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
גשר צר מאוד."
מ.ש.ל.
סמוראי בוף מצטט
מתוך הבגרות
במתמטיקה לוגית,
למרות שכתוב על
הטופס שאסור.
למה מה קרה?!
מדינת משטרה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.