גשם ירד ושלוליות התאספו בשולי הכביש. הבזק של ברק ואחריו רעם
חזק.
היא כבר קמה ממזמן , עומדת ליד החלון הפתוח, מרגישה את הצינה
הקרה בכל הגוף.
היא לוגמת לגימה ארוכה מהשוקו, נהנית מתחושת החמימות.
השעון מראה כבר 8, עוד מעט היא פוגשת אותו
היא פותחת את הדלת ויוצאת...
השעון מצלצל, הגיע זמן לקום, הוא מבקש עוד כמה רגעים עם השמיכה
החמה.
הרעש כבר מציק והוא קם מהחמימות לבוקר קר, לחורף.
חיוך נמרח על פניו שהוא רואה את הגשם, הוא כבר מצפה לראות
אותה
הוא פותח את הדלת ויוצא
פיצוץ... זכוכיות מתנפצות וסירנת אמבולנס ברקע
הצלם מצלם, הכתבת במקום, הסתדרות אחרונה והיא מכריזה
"זהו דיווח ישיר מהשטח"
מתנדבי מד"א עובדים בקצב, הרגש כבר לא קיים...
שבוע עבר מאז, הם ממזמן בקבר, ביחד הם כבר למעלה.
והגשם - דמעות המלאכים שממזמן כבר שטפו את הדם. |