זה היה יום שבת של אמצע יוני
פתחתי את העיינים לתרעמתו של הרדיו הקטן שלי שהודיע לי שהשעה
כבר ארבע, בתור תגובה מיידית נמנתי עוד חצי שעה, ואז גם הכלב
שלי החליט שאני מגזים ואו שאני קם תיכף ומייד ומוציא אותו
החוצה או שהוא משתין פה על כל הרצפה . בתור אחד שמתנגד נחרצות
לאולטימטומים וולגארים כגון אלה או איומים ונסיונות סחיטה באשר
הם, תפסתי את החולצה הראשונה שראיתי והוצאתי החוצה את הבחור.

מנהיגי היקרים הרי לימדו אותי בשיטתיות להתנהג ההיפך מהעקרונות
שלי, ותמיד היתה לי קליטה מהירה.

בחוץ קיבלו את פני מיליון ומאתיים חברים צעירים שהתכווצ'צ'ו
אחד על השני. מה זה? מה קרה פה?
שוב מכבי לקחו אליפות אירופה ואף אחד לא סיפר לי?
ככה זה שאתה גר מול ככר רבין, כל פעם שקורה פה משהו כולם באים
לחגוג או לחלופין להתאבל אצלך במרפסת.
עד שסיפרו לי שמכבי לקחה אליפות אירופה חשבתי שמישהו הפיל אותי
בסין בטעות. כל כך הרבה צהובים ביחד זה ממש לא לענין על
הבוקר.

בכל אופן, עבודת תחקיר מהירה בשטח העלתה הסבר שטען ששבוע הספר
נפתח פה במלוא הדרו והככר הומה אדם

טוב , אומרים שמיליארד סינים לא טועים, מה שאומר שאם כל שוכני
הכיכר היו אנשים צהובים עם עיינים מלוכסנות אז כנראה שמה שכתוב
בספרים שם שווה משהו. אבל הם לא.
בכל זאת החלטתי לקפוץ ולבדוק מה קורה בשטח. אם כבר באנו עד לפה
לא ניכנס? נכנסנו
הצלחתי להגיע אל תחילת הככר תוך כדי שדרכתי על מספר מינימלי של
אנשים,כאשר לא מחשיבים נשים וטף, נדחקתי אל הבסטה הראשונה
והתחלתי לעיין בספר הראשון שנתפס בידי.
הוא היה של איזה דוקטור עם שם פולני אורך ומכובד ועסק בפעילות
טרוריסטית. הוא פתח בכך שטרוריסט לעולם יחפש מקום הומה אדם על
מנת לבצע פעולתו. יופי חשבתי לעצמי, מזל שיש ספרים,איך לא
חשבתי על זה לבד? מחשבתי נתקעה כאשר בחור חביב עם כפכפים
למרגלותיו ושרשרת זהב בצמרתו נתקע בי. כל כך הרבה מקום פה
ודווקא דרכי אתה הולך?  הסתובבתי בזעם ונתקלתי בזקנה חביבה
שקראה הארי פוטר, היא לא שמה לב, לי כאבה קצת הרגל, באמת המון
אנשים פה,ממש הומה אדם כמו שאומרים.
עלה בידי להשתלט על ספר נוסף,של ד"ר שמסיאן, שם הוא דיבר על
השפעת הסביבה על האדם, וטען בין השאר, שעם השנים אופי האדם
הולך ומתקרב לאופיו של האדם הממוצע בסביבת מגוריו, אז הפסקתי
להתרכז עקב תלונותיהם של מספר חברים לובשי כפכפים ובוקסר
וגרעינים בין שיניהם שקבלו על העובדה שפותחים להם את שבוע הספר
כל שנה מתחת לבית.סגרתי את הספר בשאט נפש ואמרתי לעצמי שמאד לא
מוצא חן בעיני הכיוון שהיום הזה הולך אליו. החלטתי לתת צ'אנס
נוסף ונכנסתי עוד קצת פנימה אל תוך המטחנה האנושית ווהמאיימת
כשלידי התגלגל לו ספר נוסף, על כלבים, ואני בתור חובב כלבים
מושבע לא יכולתי שלא לעיין גם בו, התחלתי לקרוא בשקיקה והחוצפן
שכתב אותו שעוד מעיז להדפיס ד ו-ר לפני השם שלו כותב שאנשים
שמכניסים כלבים הביתה הם לרוב אנשים שסובלים מבדידות או מחוסר
הסתגלות סביבתית. הפסקתי לקרוא עקב פלאש בק קצר מדרישתו של
היצור בדירתי לצאת החוצה שחוזרת על עצמה אחת לשעתיים כלומר
לפני 45 דקות, ומחשש גובר והולך לריח שאני הולך למצוא
בבית,סגרתי את הספר והחשתי צעדי הביתה.
בדרך תפסתי עיתון מהקיוסק של התימני הקירח שגדול ממני בשלושים
שנה ובכל זאת קורא לי אבאל'ה, היה רשום שם שהנסד"ק בנפילה
והסטטיסטיקות מראות שהביקוש לאנשי מחשבים בשוק ידעך כמעט
לחלוטין תוך 3 שנים. מעניין מה יהיה למרצה שלי ל++c להגיד על
זה, בטח הוא ייתן את התשובה הרגילה שסטודנטים שנה א צריכים
להתעסק בחומר לבחינה ולא מעבר לזה.

אחרי שהגעתי הביתה, תוך כדי שניקיתי שיירי הפרשות צהובות
מהרצפה
בעוד הכלב שלי מסתכל בי משועשע, הסתכלתי עליו ואמרתי לו, אח,
איזה מזל שהם לא היו באמת מיליארד סינים  שם למטה. הוא בתגובה
חירבן על השטיח בסלון. בטח בסין הכלבים מחונכים יותר.