|
כשנולדתי שיחקתי באש
בקרבות כוחי אז הותש
בין חייל צעצוע לדובי עיקש
היו אז תגרות של ממש
הבובה אז הוטחה אל הקיר
וקולי אז השמיע פיצוץ
הגנרל של אבא ואמא הצהיר
שהחליט הוא לנקוט בניפוץ
אז האמא קראה לשולחן
"בוא חמוד, כבר האוכל מוכן"
בשביל צלחת מרק הדמיון נעלם
וכעסתי על כל העולם
כשבגרתי שיחקתי באש
ומשחק ילדותי כבר מומש
עם מדים ירוקים ודובון קצת חושש
ופוחד מתגרות של ממש
הקרבות פה התחילו מייד
מרחוק הפיצוץ אז נשמע
ואחרי קול הנפץ נשארתי לבד
שוכב לבדי בדממה
לו יכולתי לחזור לשולחן
להקפיא לתמיד את הזמן
ילד בשדה קרב שחושב רק
על צלחת חמה של מרק |
|
|
עוד לא נולד
האיש שיירק
לחרגול בפרצוף
ולא תשרף לו
למחרת החביתה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.