אני רוצה לעשן לי כנפיים,
נראה שהגיע הזמן שלי לברוח
וכל רגע מאיים ולא מאחר
אם רק הייתי נותן לי לשכוח,
את כל מה שכאבתי לכם
לא הייתי בוחר אחרת

בכלוב שלי לא היה חסר לי כלום,
והייתי בו מת
ולרוב שיקרתי, אבל רק לעצמי
וחיכיתי לרגע של שקט
להתמוטט.

אני צריך להזריק לי כנפיים,
כבר מאוחר, והכל יתחדש.
הרחובות, האנשים, הכלוב
אם לא הייתי מתעקש
על כל מה שהאמנתי - שגוסס איתי
יכולתי להיות הרבה יותר טוב, בשבילכם

לפעמים פחות כואב
אבל מעט מדי
לרוב קר

עכשיו כולי כנפיים,
ולא קשה ולא כואב,
ולא רע ולא קר - אני לא שלכם יותר
לא הייתי עוזב
את המוות שלי (כאן טוב לי)
בשביל המוות האחר