|
צללים עוטפים אותי
ועור פצוע חבוי
תחת תכריכים שחורים.
חמושה באקדחי צעצוע
נדמה שהמלחמה לא תגמר לעולם
בוכה דם ומקיזה דמעות
ולא אומרת דבר
לילות שלמים
בעיניים פקוחות
לא מסוגלת לראות את הירח. |
|
|
כשגמבה במחזור
אני עולה לה על
הכתפיים ומושך
החוצה את החוט,
יוצא סילון דם
אדיר שמאפשר לנו
לפתח תאוצות על
סלוגניות, רק
מה? כל פעם
אנחנו נכנסים
לאף של האיש
האדום.
נהגות...
זוזו לסטרי,
טייס וכייס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.