|
צללים עוטפים אותי
ועור פצוע חבוי
תחת תכריכים שחורים.
חמושה באקדחי צעצוע
נדמה שהמלחמה לא תגמר לעולם
בוכה דם ומקיזה דמעות
ולא אומרת דבר
לילות שלמים
בעיניים פקוחות
לא מסוגלת לראות את הירח. |
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.