העננים עטפוני בשמיכה,
שבו את ליבי
והוציאו ממנו,
לאט לאט אותך.
חדרו למחשבותי,
רוקנו אותן מכל
מחשבה אפלה
וגרמו לי לחוש
כאילו אני חלק מענן,
העף לו למרומים
במרחב השמיים הפתוחים.
נצמדתי אל השמיים,
ואלו חיברו לי כנפיים מאוויר,
המשכתי לעוף
ולהתחבר אל השמש,
אשר קרניה עברו בגופי,
נכנסים לתוכו,
עמוק, עמוק בפנים,
מביאים לו צבע,
של צהוב- של פרחים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.