אולי זה ישמע קצת אנוכי ומגעיל מצידי אבל לפעמים זה פשוט ככה.
נמאס לי לעשות דברים בשביל אחרים, שלא תבינו אותי לא נכון כי
אני נורא אוהבת לעזור ולתמוך!
כבר נראה כאילו אני עושה יותר דברים בשביל אחרים מאשר
לעצמי...
נמאס לי גם שמספרים לי דברים (שאני רוצה שיספרו לי) ואז אני
מרגישה שזה היה צריך להיות אני... ואני שונאת את עצמי על
ההרגשה הזו.
נמאס לי גם שזוגות חברים שלי מבקשים ממני עזרה פה ושם, אני
שמחה לעזור תמיד אבל...
כשחברים שלי מספרים לי עד כמה הם אוהבים את החבר/חברה שלהם,
ומתייעצים איתי על מה לתת מתנה, לאן להזמין, מה לעשות וכו'
...
באמת שאני שמחה לעזור ואני אעשה הכל בשביל החברים שלי.
אבל מתי כל זה יקרה בשבילי? מתי מישהו ידבר עם חברים שלי בקשר
לכמה שהוא אוהב אותי? מתי יהיה לי חבר שיארגן לי מסיבה?
ואתם יודעים מה הכי מעצבן? אני לא בטוחה שחברים שלי יודעים עד
כמה שאיכפת לי מהם, ועד כמה אני אעשה הכל בשבילם.
יותר מדי לבקש שזה יהיה הדדי?? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.