אמצע הלילה. התעוררתי בבהלה מחלום בלהות, זיעה קרה עברה בגופי,
קר בחוץ ,יורד מבול. הוילון שהתנוסס העיד על כך ששכחתי לסגור
את החלון. באי רצון אספתי את רגלי וקמתי מהמיטה, השמיכה העבה
התעטפה סביבי ונגררה על הרצפה אחרי. הגעתי לחלון ורוח קרה פגעה
בי, קר, סגרתי את החלון ובאיטיות רבה חזרתי למיטה ונרדמתי
שוב.

אמצע הלילה. התעוררתי בבהלה מחלום בלהות, זיעה קרה עברה
בגופי,קר בחוץ ,יורד מבול.
"מוזר, כבר הייתי כאן" מלמלתי לעצמי. העפתי מבט לחלון ושוב
הוילון התנוסס. "בטח ישנתי" הרגעתי את עצמי, "יש חלומות כאלה"
המשכתי לדבר... פרט לקולי נשמע קול הרוח שפרץ בחוזקה ופגע
בוילון. קמתי ובאי רצון אספתי את רגלי והלכתי לחלון. רוח קרה
פגעה בי, קר, סגרתי את החלון.
חזרתי לישון.

אמצע הלילה, התעוררתי מחלום בלהות, קר בחוץ, יורד מבול.
הסתכלתי סביבי וניסיתי לשחזר את מה שקרה "כביכול" פעמיים באותו
הלילה. העפתי מבט לחלון, סגור, מוזר. קר, מאוד קר. הטיפות
נוקשות בחוזקה על החלונות, רעם נשמע בקרבת מקום. נרדמתי שוב.

אמצע הלילה, התעוררתי, קר בחוץ, יורד מבול.
נגעתי בשמיכה, היא מלאה באבק, אז לא חלמתי שגררתי אותה איתי
לחלון. הסתכלתי על החלון, פתוח, מוזר.
אספתי את רגלי וגררתי אחרי את השמיכה, הגעתי לחלון, קר, רוח
קרה פגעה בי, סגרתי את החלון. חזרתי למיטה ונירדמתי שוב.

אמצע הלילה. התעוררתי בבהלה מחלום בלהות.
נגעתי בשמיכה, אבק, " חשוך כאן" חשבתי לעצמי. הדלקתי את האור,
ארבע לפנות בוקר, מוקדם. הסתכלתי על השמיכה, למה היא לחה כל
כך?, סובבתי אותה. כתם אדום, מאיפה הוא צץ? הסתכלתי על החלון,
פתוח. הבטתי בשמיכה, הכתם טרי, אדום. " דם? לא יכול להיות!!
מאיפה?! לא, בטח סתם אשלייה מהאור שהדלקתי.." קמתי מהמיטה,
הרצפה קרה. חיפשתי את נעלי הבית שלי , אך הם לא כאן " מתחת
למיטה?!" חשבתי. ניסיתי לקום. לא יכולה, הרגליים מסרבות לזוז,
כאילו איבדתי את התחושה בהם. הזזתי את עצמי  עם הידיים
והתכופפתי  בעודי מחזיקה במיטה, הסתכלתי מתחתיה, קר.  " או,
הנה הנעליים" מלמלתי, התחלתי למשוך אותן ממתחת למיטה, מוזר הן
לא נמשכות. הפעלתי יותר כוח והמשכתי למשוך , לאט לאט הן נמשכו
, אך משהו נגרר אחריהן. קר, האור שהגיע מהשידה סנוור אותי ועם
עיניים מכווצות המשכתי למשוך. דקה עברה, קר. כיביתי את האור
והסתכלתי על הנעליים, שני פסים מוזרים יצאו מהם. הסתכלתי על
השמיכה, קר, הדלקתי שוב את האור.

אמצע הלילה. התעוררתי בבהלה מחלום בלהות. זיעה קרה עברה בגופי,
קר בחוץ, יורד מבול.
הוילון התנוסס, השמיכה לחה. "לא יכול להיות" חשבתי. הדלקתי את
האור, העיניים התכווצו. הסתכלתי מתחת  למיטה, האור  סינוור
אותי, לא יכולה  לראות דבר, ניסיתי לקום, לא יכולה, כיביתי את
האור. גררתי את עצמי ונפלתי מהמיטה, כאב. נפלתי על משהו, קצת
ורך וגם מעט לח. מיששתי את זה באפלה והוצאתי ממתחת לגופי.
מוזר... " פרננדו?! אתה?!" אמרתי והתחלתי לצחוק. המשכתי למשוך.
כן זה הוא, פרננדו! איך לא חשבתי על זה?! ידעתי שיקח לי זמן
להתרגל לבובה הזו (שאת מטרותיה אין צורך לציין...) , אבל למה
לח?
הסתכלתי בשמיכה, כתם דם. " מה התאריך?" חשבתי לעצמי. ושוב
צחוק.
"מטומטמת..." אמרתי לעצמי. "המחזור התחיל..."