ארבל הכרמלי / כדבש אהבתי |
מעל ראשנו, כדבורה,
ולבי יוצא אליך
להשעין ידי על מותנייך -
קשת לאות חייך.
ללגום אהבה משפתייך -
שער היכל שתיקותייך
מסבלותייך.
לחייך אל מול מבט עינייך -
רמזור תוגת קורותייך.
להיות צופך בקצה הכאב -
צוף מתוק כפי הנראה.
03/04/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|