זולגות הדמעות,
מתפשטות לעבר כל אברי הגוף,
דמעות קרות ורטובות...
ונשאלת השאלה:
אלו דמעות של שמחה?
או אולי דמעות של כאב?
באי ודאות, ובלי להתייחס לדמעות, שאולי נובעות מכאב עמוק
מבפנים, אני ממשיכה כהרגלי...
לא משנה דבר,
הימים אפורים, והלילות שחורים מתמיד,
הכאב עצום,
והדמעות זולגות , אבל עדיין חיה בדילמה ברורה, שאולי הן אכן
דמעות של אושר, ולא של כאב...
והנה ממשיכים להם הימים, שהופכים להיות שחורים כמו הלילות שכבר
נאבדו בחשכה, צעקות ובכיות, ועדיין חיה בסרט, שאני מאושרת,
והדמעות ממשיכות לזלוג לכל עבר, וכמותם עזה עד כדי כך שמגיעות
לאברים הפנימיים.
וכשמגיעות ללב, הן נפסקות,
וכך נפסקים החיים השחורים והכאב,
הדמעות מפסיקות לזלוג,
ורק אז הבנתי את פשר הדמעות,
אבל אז זה היה מאוחר מידי,
עם הדמעות נפסקו גם החיים...