|
בת צחוקה שנתה דמותי
באותו יום חורפי שמשי
בה פגש גופי בגופה
וראשי חדל מכל מחשבה.
כבר שנה סחרחר ראשי
אשר הניחני להיות כסיל,
תועה לשם, תועה לכאן
כגורל כל מאוהב.
זרע יופי רצחני נטעה בנפשי
כאשר סמקה מעט והתפשטה למולי,
ומאותו היום- גורלה הוא גורלי;
לבה ובשרה מזינים קיימותי.
קמתי לחיות עוד הרבה שנים
מעכשיו עד צאת נשמתי,
עמה אחמוד לצון לזקנה
כאדם שגדל מאהבתה.
01/11/03 © |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.