נלפתת במלחצי ברזל על ידי תירוץ להיגיון.
איזון קר,
מטיל מום בתודעה עיוורת.
שבריו של מוח מעונה
ניצבים, חסרי תחושה על קצהו של אבדון.
חלקיקים, ניצבים מתוך הכרח כשלם,
לשאת בתוצאותיה של התחלה פטאלית.
ובשל כורח סטטי נשארים לעמוד.
ומה שונה נצח זה מרעהו?
מסך העשן מתפזר על ידי רוח מבושמת,
הוילון מוסר בארוניה מתמשכת,
האור בקצה המנהרה רק הולך ומתקרב,
ובריחה ממנו, כבר לא אפשרית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|