סופית אדאמס / אין לאן לברוח |
של בדידות,אכזבה,
מבפנים אכולה, מבחוץ מאושרת,
עם העולם ממזמן כבר לא מקושרת,
מחשבות מתרוצצות, הלב דופק בקצב
דמעה זולגת, ושקועה בעצב
מנסה להבליג,אולי קצת לשכוח
ואולי מן המציאות אני אצליח לברוח..
אבל לא,המחשבות פשוט לא מרפות
חולפות ומכאיבות..
מרגישה מן חנק, הנשימה כבדה
מרגישה שבין כל הכאב אני אבודה
כאילו את הכל אני שוב חווה
מתעשתת,מנגבת דמעה
ואומרת,
מה שיהיה יהיה... מה שהיה היה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|