כל כך רוצה לישון, להירדם ולהתעורר בעוד מספר ימים.
לברוח קצת מהבעיות, להשאירן מאחור.
צריכה שקט, צריכה ניקוי, צריכה שינוי, צריכה לא להיות אני...
רע לי, קשה לי, אני מרגישה שחור מתפזר לי בגוף ואני לא יודעת
למה...
אני לא כזאת, זאת לא אני, זאת מישהי אחרת, כי אני בחיים לא
הייתי מרגישה כך, לא הייתי מגיעה למצב כזה. אני מרגישה ריקנית
ואם כבר יש משהו זה רק צרות. אני לא רוצה אף אחד, רוצה להיות
לבד. אני כל הזמן רוצה לבכות ואני לא יודעת למה.

אני מרגישה רע ,אני כועסת על כל העולם. אני כל הזמן רוצה להיות
לבד, רוצה שקט, שלווה, ניקוי והתחלה מחדש. לברוח קצת מהבעיות
או לפחות להשאירן מאחור אבל הן לא נותנות לי להשתחר, הן נצמדות
אליי ולא עוזבות, לא נותנות לי מנוחה. כל כך רוצה לישון,
להירדם ולהתעורר בעוד כמה ימים, אך שום דבר לא ישתנה לא היום
ולא בעוד מספר ימים. אותה הרגשה, אותה תחושה, אותו מצב רוח
שקפץ עליי ולא עוזב...