שנשני שני / אותה נקודה |
אותו חושך מוכר והיא שוב בודדה
אוספת רסיסים של לב שנשבר
מנגבת דמעות, מקווה שנגמר
שוב מדברת להשתקפות במראה
שוב חושבת על מה שקרה
שוב מקווה שבקרוב היא תשכח
ושוב בוכה על חלב שנשפך
שוב נזכרת שאין לה לאן
שוב מנסה לברוח מכאן
שוב מרגישה את אותה הרגשה
אין עם מי לדבר חוץ מעצמה
זה "סיפור" על ילדה שאיבדה חברה
ושוב הזלתי דמעה, גם אותי היא ריגשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|