(במה ריקה, ארבעה אנשים עומדים בצללים אחד ליד השני,כולם
לבושים באותם בגדים, מכנסיים שחורות וחולצה לבנה איש ב' יוצא
ומתחיל להתהלך בחדר)
איש ב': (תוך כדי הליכה הלוך ושוב בחדר) אני לא יודע (בחוסר
אונים).
איש א': (יוצא מהצל, נעמד באור בצידה הימיני של הבמה, איש ב'
עדיין הולך הלוך ושוב) למה? (בפליאה)
איש ב': (עוצר ומרים את ידיו באוויר) אני לא יודע (חוסר
אונים).
איש א': (בשביעות רצון והחלטיות) אני יודע.
איש ב': (ניגש לאיש א')  אז מה? (הבעת התעניינות, סקרנות)
איש א': (בהחלטיות,רצון לעזור) כך וכך.
איש ב': (לא מרוצה) תוכיח ( בניסיון להכשיל).
איש א': (בהחלטיות) כך וכך.
איש ב': (מסתובב, טומן את ראשו בידיו) זה לא מספיק (מסנן).
איש א': (בהחלטיות) כך וכך.
איש ב': (מסתובב אליו בתנופה) ומה עם זה?! (בחצי צעקה)
איש א': (מגמגם) כך וכך.
איש ב': (מתוסכל, מאוכזב, מסתכל בפניו של איש א') אתה לא יודע
(ממשיך ללכת הלוך ושוב על הבמה כמה דק', איש א' נשאר במקום,
מתבונן מהצד).
איש חכם: (יוצא מהצל, נעמד באור בצידה השמאלי של הבמה) אני
קובע (בנחישות, החלטיות).
איש א': (ברוגז, מצביע על האיש במעין אשמה) הוא לא יודע.
איש ב': (עוצר, נעמד מול האיש החכם, בוחן אותו, מחליט לנסות גם
אותו) אז למה ככה? (מנסה)
איש חכם: (בהתנשאות) אבדוק ואדע.
איש ב': (ממשיך להתעניין אך מנסה להכשיל) כבר יותר מידי זמן.
איש חכם: (בהחלטיות, אפילו קצת בהתרגשות) עכשיו זה עכשיו.
איש ב': (מתחיל להטיל ספק אבל ממשיך להתעניין) ואיך תדע?
איש חכם: (נחוש בדעתו) אם לא אני אז מישהו אחר.
איש א': (עדיין במקומו, מרים את ידיו לשמיים)  רק הוא יודע.
(איש ב' מסתובב, נעמד באמצע הבמה בשילוב ידיים, עם הפנים לקהל
מבטו ממורמר, הוא נאנח אנחה קלה)
איש ג': (יוצא מהצל, נעמד באמצע הבמה, איש ב' מסתובב אליו )
אני יודע (מרוצה מעצמו, נראה צודק).
איש ב': (כבר מיואש, אל סף ויתור) אז מה?
איש ג': (טופח על כתפו של איש ב' עם מבט מרוצה בפניו) לא צריך
לדעת.
איש ב': (מתעניין) והסקרנות?
איש ג': (מנענע בראשו מצד לצד) מזיקה.
(איש ג' חוזר למקומו בצללים, כך גם איש חכם ואיש א')
איש ב': (נשאר לעמוד במקומו כמה דק' עם הפנים לקהל, מהרהר,
מגרד בראשו, משחק עם הידיים בתנועות חשיבה, לבסוף נאנח הנחה
ארוכה, ומתחיל שוב לצעוד הלוך ושוב בחדר הריק) אני לא יודע
(תוך כדי אנחה,מגיע לצד שמאל, חוזר לימין ויצא מהבמה מימין).
חושך.