הייתי קונה לי ציוד טוב, קורסים נחמדים וכו'. לא הייתי עובד
חוצמביצירה, או שאר דברים שבא לי לעשות. לו הייתי ממש עשיר אז
הייתי כבר מוצא את העמק הירוק הפרטי שלי, ושם הייתי בונה לי את
העגבנייה.
תארו לעצמכם להיכנס לעמק ירוק (בכביש) ופתאום מזדקרת למולכם
עגבנייה ענקית. סוריאליסטי? אבל שם אני גר, ומן הסתם אתם סוג
של אורחים. אולי באתם לחוות אומנות חיה באולם המשוכלל ביותר
שיש בה, או אולי רק על הקירות, וכמובן המבנה עצמו. אולי אתם
סוג של אורחים שישארו לישון ב1 הגרעינים - חדרים. תטעמו מהאוכל
של הטבח המעולה שלי, תסתובבו ערומים. תהיה לכם מערכת שמע
מצוינת ואמצעי יצירה. תוכלו ללכת לחדר השמש - הירוק של
העגבנייה שלמעלה פשוט יהיה מסוגל להיפתח לשמיים. או שתנגנו על
פסנתר. כלי נגינה לא יהיו חסרים שם.
למטה יהיה האולם הנהדר שמסוגל לקיים כל מופע תרבות. קולנוע
יהיה בו, גם עוגב. כמובן האולפן המשוכלל ביותר שמשולב בו, וגם
עוד המון טכנולוגיות חדישות שיהיו כשזה יקרה.
כלי נגינה בשפע. אמנם קצת אהסס לרכוש סטדיבריוס כי מספרם
מוגבל, אולם היו סמוכים כי מגוון כלי הנגינה האיכותיים שיהיו
שם, יעלה על כל דמיון. ובכולם אשתדל לנגן. כן, אני יודע - אי
אפשר הכל, אבל אשתדל.
הצוות כמובן יכלול הרבה אנשים שיהנו לעשות את מה שהם עושים,
ובאווירה המצוינת והמיוחדת שתשרור שם. הם יכללו מגוון מורים
פרטיים ועובדי תחזוקה שיפגינו ממומחיותם. טבח כבר אמרתי? מנהל
משק בית - מורה
לצרפתית/לטינית/רובית/אנגלית/ספרדית/גרמנית/יוונית. סתם
בשלוף.
סיס - לאורוות בחוץ.
בכלל - בחזית הבית ישתל עץ ענק. כשאמות יטבלו את גופי בדוד
מתכת ויווצר ממנו פסל שיתלה בשרשרת על ענף העץ. זה יהיה קבר
האנדרטה שלי. נקווה שרק בשביל זה אני אמות.