|
כי אני בובת חרסינה בידייך
שאתה הרכבת לאחר שהתפרקה
שכחת להוסיף חלק בי
אפילו שניים או שלושה
ואני שוב מתפרקת
(שלא תטעה זה לא בגללך)
זאת כרגיל אני...
ושוב בוכה... |
|
|
החיים הם כמו
סלוגן.
אתה יודע שזה
טיפשי, שזה לא
מצחיק, גם לא
מעניין במיוחד.
אבל כבר התחלת,
אז למה להפסיק? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.