|
עת מילותיי האפילות יוצאות מליבי
איש לעולם לא יוכל להסיחיני
עת סערת רגשות מתחוללת בקרבי
אדם לעולם לא יבינני
הכנס לתוכי, קרא את נשמתי
חוס בתוך נעלי הגדולות
מחה ברצון את דמעתי
הניגרת מעיניי המייחלות
שינויים המתחוללים ברגעים ספורים
מותירים אותי בדעתי מהרהרת
זאת לא ידעו גם טובי המשוררים
האלך בדרך זו או אחרת?
מתהלכת אני ברחובות סואנים
בנפש מיוסרת וברגל יחפה
חולפת על פני חנויות וגנים
ביודעי המראות להם נפשי נחשפה
על משכבי אנוח בלילות שלווים
אדע לעמוד על חסרונותיי
כאשר כל הנרות כולם כבים
אמלא בגילה את שעותיי
שינויים המתחוללים ברגעים ספורים
מותירים אותי בדעתי מהרהרת
זאת לא ידעו גם טובי המשוררים
האלך בדרך זו או אחרת? |
|
|
אתם יודעים, אני
ממש לא מחבבת
אותה. יש לה צבע
ירוק חולני
בפרצוף, יש לה
מעין גוף מעוגל
כזה, והכי מעצבן
זה שהלקוחות
מוכנים לשלם
יותר בגלל הגוף
הזה! זה פשוט לא
הוגן. אותה
אפילו עוטפים
בניילון, ואני
נשארת חשופה על
המדף.
חסה רגילה,
מתלוננת על החסה
העגולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.