אדמה, אדמה,
טרשים ושממה.
אין ברק מבשר
בואו של מטר.
אין רעם מכה.
ענן בענן.

שרב בה מכה.
פניה בלהט צורב.
יונק את חלבה.
עוד מעט ותיבש.
והיא כבר בשלה,
נעצר הריונה.

בדלות כוחותיה
ההולכים וכלים,
נוצרת טיפה.
טיפתה האחרונה,
עצורה בתוכה.
שריד פריונה.

בצורת קרבה.
לא יגיע מטר
שינביט את הזרע
הצפון ברחמה.
לרחמה הקמל
מבקשת חיים.
אם לא תענה, ימותו שניהם.

תעלה תפילתה
מתוך בקעיה
שפער בפניה שרב.
תענה תחינתה.
נפערו אז שמיים
והגיע מטר.

ותפרח ותרבע
והזרע נבט,
השריש שורשים
ועלה על פניה.
התנשאה צמרתו
עד ענן
והיה לאילן.

עד רקיע הגיע,
השיב כגמולה
ונתן לה צילה.
אז תשקוט אדמה
ותנום בשלווה,
כי ידעה,
נענתה תפילתה.