מטול של אהבה
מכה שתי אבנים,
כמו מנסה לקיים
הבטחות של אנשים
הוורד כבר נבל -
מים כבר לא יעזרו
ואני יודעת שהפצעים
לעולם לא ייעלמו.
בדיוק כשאתה חושב
שמצאת אהבה,
מגיעה לה גבירה
ענוגה ורעועה,
לבושה שחור, מתנדנדת ורועדת -
האכזבה המכוערת.
הדשא הפסיק לצמוח
כשאיבדתי אותו,
לבי כבר לא פורח -
שוקע בעיזבונו,
הלב נשאר לבד, עזוב ובודד,
הלב זועק ולא יודע איך להתמודד.
התפללתי לבואך,
צעקתי ללכתך,
רציתי לחבק, אהבתי אותך,
התפללתי את תפילתך.
שונאת,
כל כך שונאת אותך! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.