|
27/11/2003
ראיתי חורף מפשיר
עצמו בהילה של
אביב,
שעה ששמש הקריחה
ראשה בטבור
השמים.
אז תולעת אדומה נשרכה על
אופק
ועינייך שני חרוזים
כחולים
מרשרשים
בשני חדרים
שבלב. |
|
|
במה במה,
יפה ושחורה,
אדומה וחכמה,
כענפי העץ
פיתלתני,
הו במה!
יפה ושחורה!
במה!
אהבות נפשי
היפה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.