היום חשבתי על המחר. אני לא מדבר על מה שאני אעשה בבוקר אחרי
שאני אצחצח שיניים או אפילו מה אני אעשה בעבודה. אני מתכוון
לזה שהמחר הוא אשליה. המחר נוצר כדי לתת לנו תקווה.
כי אילו היינו חושבים שאין מחר, אז למה אנחנו עושים את היום?

אבל אולי זה בעצם ככה...  אולי המחר הוא סתם חלום, סתם משהו
שאנחנו יוצרים בראש שלנו. והאתמול זיכרון של חלום.
אם ככה, אני לא זוכר את החלום שלי, כי אין לי עבר. אני כאן ללא
עבר, ואין לי חלום לעתיד...  עכשיו 11:59...  מי יודע אם אנחנו
נהיה קיימים בעוד דקה...