רציתם פעם לעשות משהו בכל לבכם אבל לא עשיתם אותו? אני רציתי
לנשק אותה, לא יכולתי שלא לחשוב על שפתיה. אפילו עכשיו, כשאני
יושב כאן בלעדיה, אני יכול להרגיש את נשימותיה החמות כאשר הן
מלטפות את שפתייה האדומות.
וכל מה שרציתי לעשות היה לקרב את שפתיי לשלה ולחתום את
רגשותינו בנשיקה אחת אין סופית. שם, לאור הירח, כאשר השיער שלה
מדיף ריח של ורדים. לא יכולתי שלא ללטף את זרועה, האור שלה רך
יותר מהמשי היקר ביותר של המזרח.

אך לא...  פחדתי, פחדתי שהיא לא תחזיר את אהבתי. אז עכשיו אני
יושב לי פה וכותב מילים, על איך ומה שהייתי אמור לעשות. אבל
כמו כל דבר, הוא עכשיו בעבר...  והעתיד כה בודד בלעדיה.
אך שפתייה תמיד יהיו בחלומותי ושם העבר תמיד יהיה מחר...