ואולי-
יצא לי במקרה לראות אותך
והזדמן לי פתאום לשמוע פסנתר- סגנון באך.
אני חושב: "היא יפה"
"אני רוצה אותה"
ברם לפני ששמעתי אותה אומרת מילה...

וגם אם-
הכרתיך לפנים
זה מכבר היה לי משהו כלפייך בפנים.
נרגש, מנסה...
מתחבט בנושא...
ולבסוף, מלא עוז, מולך עומד ככרוז..

מה נעשה... מה ייעשה...?
נתחבק, נתנשק... נדבר על ביזה..
על היום הבהיר, על החור שבקיר,
על הרוח שנשב, על חריץ השרברב...

ואולי-
טוב איתך, לא נמאס, אני אוהב אותך.
מסתכל על אחרת... לפתע שואל עצמי "כך?"
כך יהיה, כך נגמר
הו גורל האכזר
ומדוע אם כן לא התחלתי אותו יום עם עכבר?

אז נגיד-
אהבה, יחסים, רצונות, בנות
ומכאן ובכלל לא היית בי ובך תכופות...?
ואני בך ואני בה
הו, אמרי מהרה
ואם את בי לא פעם היית בי אולי, נערה...

אני כאן לתקופה, לא יותר משעה
מחפש, מנסה, מתרץ... זה קורה
גם לא בעיר, מיואש למכביר,
קצת יותר נלהב, נובח הב-הב

אז נגיד... ואולי