ארבל הכרמלי / כאשר את מתמסרת |
כקרן שמש המלחכת תפארתך
חש אני בהעניקך את ערוותך
למגע לשוני
ביקוד יצרי.
יפים מערומייך
מכליל מלבושייך
אשר לבשת לכבודי
כדי לצוד את עיני.
והנה את מתמסרת אל חומי
וניצת תשוקתך נפתחת לקראתי
ואת קולטת איברי לגופך
במין תאווה ראשונית עבורך-
תאווה המעוררת סערות קדושות
ומשכיחה אכזבות של יום חול.
08/02/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|