ארבל הכרמלי / כאן כבר אין כלום |
נתתי לכמיהתי לאהוב בכל כוחי עד שלהקסים חדלה; לא היה כל זכר לפעימות ההתחלה. כאשר הייתה שמש - הייתי חמנייה, הייתה טל - רוויתי חיותה, הייתה היא ובגללה והייתי אני ובשבילה. ועכשיו שגובר צערה וחיי אהבתנו נתונים בכפה - היא שם, לא פה... פה רק איש ודכדוכו. 12/10/03 © |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|