ארבל הכרמלי / כאן כבר אין כלום |
לאהוב בכל כוחי
עד שלהקסים חדלה;
לא היה כל זכר לפעימות ההתחלה.
כאשר הייתה שמש - הייתי חמנייה,
הייתה טל - רוויתי חיותה,
הייתה היא ובגללה
והייתי אני ובשבילה.
ועכשיו שגובר צערה
וחיי אהבתנו נתונים בכפה -
היא שם, לא פה...
פה רק איש ודכדוכו.
12/10/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|