הולכים ברחוב, אנשים לכיוון אחד ואחרים לכיוון שני.
רמזורים מחליפים צבעים בלי סוף. חיים בין האדום לירוק והירוק
לאדום.
המכוניות דוהרות, כל אחת ליעדה. העשן מכסה את האויר, גורם
להיחנק, ושורף בעיניים.
ממשיכים ללכת לכיוון אחד.
בלי הפסקה אחת קטנה. מדיי פעם רק עוד נשימה אחת ארוכה.
והכל נמשך כרגיל. תמיד.
גם אם תנסה לעצור את הזמן מלכת אתה לא תצליח.
גם אם תרצה לעצור הכל ולצעוק שאתה צריך עזרה, אף אחד לא
יישמע.
כשהיא יושבת בבית, בוכה, מביטה בסכין החדה. מחשבת, מהססת.
כולם הולכים ברחוב, רמזורים מחליפים צבעים בלי סוף, מכוניות
דוהרות, בלי הפסקה אחת קטנה. והכל נמשך. אי אפשר לעצור את
הזמן.
וגם אם תצעק - אף אחד לא יישמע. כאילו הייתה לשתיקה. |